פתח הבית חלק ב ט

כא סי' י"ח בדין הצוקר עיינתי וגם בתשובת נוב"י אולם לא מצאתי בהם דבר ברור:

כב) סי' י"ט בדין היתר בהיתר לא בטיל ובדין סמיכה על תגר דלא מרע אומנותי' כדומה כ' במ"א:

כג) סי' כ"ב בדין נתרככה החיטה וסי' כ"א בדין קליפות חיטים לא עיינתי כעת:

כד) סי' כ"נ השיב לי על מה שכ' לו מק"ק שווערזנץ ובתשובה שלי מבואר הדבר הרבה מה שהי' כונתי:

כה) סי' כ"ד בדין יש לו מתירין מדאו' עי' לקמן (סי' כ"ו) מ"ש שם ומה שפילפל שם בהא דפרק הזהב בדיבור תוס' ד"ה ניהדרי' ונעיילי' כ' בחי' שם:

כו) סי' כ"ה שם פילפל וכתב ליישב קו' הפ"י שהקשה חמץ הוי התראת ספק ומדוע ילקה על לא תשחט על חמץ וגו' שמא בטלו ותי' הגאון דעיקר הטעם דמהני ביטול משום שני דברים אינן ברשותו וכו' וא"כ כיון דמותר עד הלילה לא מהני ביטול וזה יש לדחות דס"ס שמא הפקיר ממש וק"ל ובחי' לפסחים פ' תמיד נשחט הארכתי בדברי הפ"י הנ"ל וכן בחי' על ה"פ:

עוד כתב שם הגאון לפשיטות דעל חמצו של ישראל חבירו עובר יע"ש וזה אין פשוט כל כך ובחי' לפסחים הארכנו ועי' צל"ח ופ"י ז"ל גם מה שהקשה לו שם השואל איך אמרינן הואיל אי בעי מיתשיל עלי' וכו' ת"ל. הא הדרא לטיבלא עי' תשו' שער אפרים:

כז) סי' כ"ו שם פילפל בדין דבר שיש לו מתירין מאיסור אחד ונשאר איסור השני וכ' דתלי' במחלוקת רש"י ור"ן אם הטעם עד שתאכלנו או הטעם משום מין במינו ע"ש וכבר האריך בזה בתשו' צ"צ ובחי' לדיני ס"ס כ' בזה:

עוד כתב שם להקשות על הש"ך ופוסקים שכ' דכלים ' בכלים לא בטלו הואיל ויש לו היתר מן התורה להשהות מעל"ע והקשה הגאון ע"ז מהא דב"מ (נו) דקאמר שם מעשר שני משנכנס לירושלים הוי אין לו מתירין משום דמחיצות קולטות וכו' ות"ל מחיצה לקלוט דרבנן וא"כ יש לו מתירין מדאו' ותי' דבלא"ה קשה הא תלי' במעשה ולמה חשיב יש לו מתירין לפדות וע"כ הטעם כיון דעומד לפדות חשיב יש לו מתירין כמ"ש השיטה מקובצת שם וא"כ כיון דמדרבנן אין לו פדי' שוב אין עומד לפדות וכפי אשר הרגשתי בחי' לב"מ שם הי' נראה כי אין הקו' מכח תלי במעשה רק מכח שצריך להוציא הוצאות וע"ז תי' דעומד לפדות והיינו דעכ"פ אין ההוצאות מכח התערובת כי אף בלא תערובת דבר זה אסור ועתה מצד שנתערב מדוע ירויח כי מה שיפדה שו' המע"ש והבן וע"ז לא שייך תי' הנ"ל כי ג"כ י"ל ס"ס מדוע ירויח יפדה ויהי' מותר מה"ת וק"ל:

ושם פילפל ג"כ מה דקשה מהר"ן בפסחים שכ' שם גבי חמץ כיון דאסור מדרבנן לא מיקרי דבר שיש לו מתירין גם פילפל בדברי מג"א סי' שי"ח ע"ש:

עוד שם מה שהקשה לו הרב המנוח מו"ה יוסף מרדכי זצ"ל על מ"ש הט"ז (יו"ד סי' רצ"ג) אם נתן שמרים מחדש תוך עיסה הוי דשיל"מ ות"ל הא ההיתר מט"ז ניסן ואז פסח ויאסר משום חמץ שעבר עליו הפסח. ומה שצידד הגאון זצ"ל שיכול למכרו לעכו"ם ולחזור ולקנות אחר פסח זה לא נראה גם מ"ש שם דס"ס יהא מותר מה"ת דחמץ שעבר עליו הפסח הוי רק דרבנן מלבד מה שהקשה שם ע"ז דת"ל לכתחילה יהא אסור להשהות וכו' בלא"ה קשה דנראה אף אם יהא מותר להשהות כגון נוקשה כדומה מ"מ אם אסור אח"כ עכ"פ מדרבנן לא שייך כלל יש לו מתירין כיון שבאמת יאסור דבשלמא בכלים שנתערבו אמרינן עכ"פ צריך להמתין מעל"ע דמותר מן התורה ואז ישתמש בהם שפיר משום ביטול משא"כ בנידון דידן דאסור והבן ובגוף הקו' כדומה כ' בחי' לסי' רצ"ג הנ"ל:

עוד נתיישבתי קצת ליישב הקו' הנ"ל שהקשה על הט"ז (סי' רצג) שכ' דחדש הוי דבר שיש לו מתירין והרי יאסור מחמת חמץ. וקצת נראה ליישב די"ל כיון שנתערב חמץ קודם פסח ובטל בששים לא חל עליו כלל שם חמץ ומש"ה לא דמי לשאר תערובת דנאכל עכ"פ באיסור והבן זה:

סי' כ"ז פילפול נחמד בדין אם יש מצו' לקבור נפלים ושם כ' דזה תלוי בדין אם יש לנפלים נחלה יע"ש. ובדין אם יש לנפלים נחלה שנחלקו בזה הפוסקים כ' בזה בקונטרס המזכה לעובר ושם הארכנו:

סי' כ"ח כ' שם ליישב מה שהקשו הפוסקים על הרמב"ם דלכאורה פסק כריה"ג דקדשים קלים ממון בעלים ואפ"ה פסק המוכר שלמים לא עשה ולא כלום ותי' בדברים נחמדים די"ל אף לריה"ג אם מכר שלמים כדי לצאת בו לא יצא משום דס"ס נהי דהבשר הוי של בעלים מ"מ האימורין הוי ממון גבוה וס"ס לא יצא אידך ידי נדרו עם האימורים ע"ש. והביא ראי' לזה דהרי שלמים שהזיקו אין גובה מאימוריהן ע"ש ועם כי הסברא נאה וכעת לא עיינתי אולם הראי' שהביא לא הבנתי דהרי שם הטעם משום דע"כ צריך להקטיר האימורין ומה יגבה מהן ואי זה תלוי כלל בממון גבוה או הדיוט וק"ל ועין ריש ב"ק:

שם פלפול נאה בהך דכהנים שפיגלו וכו' והארכתי בזה בחי' אולם מה שכ' לסברא פשוטה בגוזל אתרוג ועבר עליו החג דאינו יכול לומר הרי שלך לפניך משום דהוי היזק ניכר צ"ע מנ"ל הא ואפשר דומה למטבע שפסלתו מלכות דיש פוסקים דא"י לומר הרי שלך לפניך עי' (סי' שס"ג ולדינא צ"ע. גם מ"ש שם דע"כ גזלן אין חייב משום שהי' יכול למכור דא"כ גזל חמץ ועבר עליו הפסח אמאי יכול לומר הש"ל וכו'. יעויין ברמב"ן ובעה"מ וביש"ש ב"ק (מה) ושם הארכנו הרבה בזה וגם בסוגיא דהיזק שא"נ:

חי"ד סי' ג' בדין הג"א אם לא בירך קודם שחיטה אם יברך אח"כ הארכתי ג"כ בתשו':

סי' ו' בדין הדרי וערבי (ביו"ד סי' מ"ז) כ' בתשו' אחת ונהניתי ג"כ אשר כונתי לדבריו טרם ראיתי:

סי' כ"ב עד סי' מ' הל' נידה עיינתי לפום רהיטא וכפי הראות לא מצאתי בם דבר חדש הנוגע לדינא רק פלפולים נאים:

סי' מ"ח מ"ט בתשו' להגאון המפורסם אב"ד דק"ק פוזנן נ"י בדין מעות של ריבית אם נתן הריבית ועדיין חייב הקרן אם מת המלוה אם יכול לגבות ליורשים הארכתי בזה בתשו' אחת הרבה אולם כדומה אשר שם לא הבאתי תשו' הראנ"ח אשר הביא הגאון נ"י הנ"ל אשר שם פילפל בדין זה:

סי' נ' שם כ' בתשו' להרב מפייזר זצ"ל דמשכנתא כיון דסלוקי בלא זוזי אפוקי מיני' הוא א"כ בספיקא דדינא או דמעשה מיקרי ג"כ המלוה