פתח הבית חלק ב ח

דהרי חזינן לר"א בן עזרי' ריש אעפ"י (נד:

) דסובר דאף אם כתב לה תוס' אפ"ה בנתארמלה או נתגרשה מן האירוסין לית לה תוס' וקשה ג"כ למ"ד ארוסה לית לה כתובה וע"כ בדכתב א"כ מנה ומאתים לא יהא לה. א"ו דאפ"ה יש לחלק בין מנה ומאתים לתוס'. ועי' שטמ"ק שם. א"כ כמו כן י"ל לענין זה. עוד הביא ראי' שהרי כ' הרי"ף בשם גאון באומר פ"פ מצאתי עכ"פ חייב ליתן לה תוס' דדוקא עיקר כתובה פטור משום הם אמרו כו'. וא"כ תקשי קו' הראשונים ת"ל בלא חזקה דאין אדם טורח וכו' והם אמרו. ג"כ יהא נאמן דהממע"ה דיאמר לה קיים תנאך. ותירצו דאי לאו חזקה היתה היא נאמנת במיגו דמשארסתני נאנסתי כו'. וא"כ בתוס' הרי ליכא מיגו. ויש לדחות בכמה גווני ובפרט די"ל עכ"פ אם אין תוס' מרובה על העיקר א"כ סוף סוף נאמנת על התוס' במיגו דמשארסתני והי' מגיע לה העיקר כתובה והבן:

(פט"ז) שם הביא דברי הר"ן פ"ק דקידושין שכ' הא דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה. היא רק עפ"י רוב. (כאן חסר מהכתי"ק):

יב) (פכ"ב) הט"ז שם יראה מדבריו שסובר אם הלוה מכר לאחר שט"ח שיש לו על פלוני יגבה הלוקח קרקע אין המלוה יכול לטרוף דהוי ס"ס מטלטלין דלקוחות. ולכאורה כמו גבי יתמי אם גבו קרקע בחוב אביהן בע"ח חוזר וגובה משום דר' נתן כמו כן בלוקח. וספרים אין אתי כעת לעיין:

יג) (פכ"ג) ה"א הקשה על הרמ"א (סי' צב סד) שהעתיק דברי הר"ן דקודם אירוסין לא מהני סילוק ת"ל הרי תוס' הקשו ריש הכותב (פג. ד"ה כדרב) הרי מהני תנאי דהא בדבר שבממון תנאו קיים ותי' דלא התנה בלשון תנאי. וא"כ עכ"פ אם התנית בלשון תנאי ודאי מהני והי' לו להרמ"א לבאר זה ע"ש. וכפי הנראה ודאי אם התנית בדרך תנאי כגון הרי אני מקודשת ע"מ שלא תהי' לך פירות וכדומה א"כ נהי דהתנאי קיים מ"מ אם ירצה אח"כ לתבוע פירות וכדומה ממילא בטלו הקידושין ובזה לא מיירי ואי שאמרה הרי אני מקודשת חוץ מפירות וכו' כה"ג אפשר דמהני. אך לענין ירושה יראה דלא מהני דאין משייר דשלב"ל כמו דאין מקנה דשלב"ל ועדיין צ"ע. גם מ"ש שם דבתנאי של ממון אף בכנסה סתם לא אמרינן דמחיל מדלא הזכירו הפוסקים גבי ע"מ שאין לך שכ"ו דאם כנסה סתם מחלה וכו'. לכאורה יראה זה ג"כ רק בחוץ ולא בע"מ והבן:

יד) (פכ"ה) ה"ט מה' אישות הקשה הגאון בס' בני אהובה על הא דפסק הרמב"ם ברואה דם מ"ת אם הי' מיד בבעילה ראשונה ואח"כ שלשה פעמים מפסדת כתובתה וכו'. ואמאי לא נימא כאן נמצא כאן הי' וברשות הבעל נולד לה חולשא זו ע"ש. וכפי הנראה י"ל ודאי במומין דאין שכיח להיות נולד במום ונעשה מסתמא אח"כ א"כ אמרינן שפיר כאן נמצא כו' וברשות הבעל נולד. משא"כ כה"ג אמרינן מיד מבטן הי' לה חולשא זו לראות דם מ"ת ועדיין צ"ע וק"ל:

הגהות על ס' שו"ת תפארת צבי יום ד' א"י תמוז שנת תקע"ח לפ"ק. נסעתי לעיר ווארים ברין כי יעצוני הרופאים לנסוע שמה באמרם כי בעזר הצור יתעלה אמצא שם מזור לחולשת כחי והיות כי אין אתי ספרים גם כי הרופאים הזהירו אותי שלא ללמוד בשקידה זמן מה רק דרך העברה ולקחתי אתי ספר חות דעת אשר חיבר יד"נ הגאון אב"ד דק"ק ליסא גם ספר תפארת צבי אשר חיבר הגאון המנוח אב"ד דק"ק המבורג זצ"ל ועיינתי בהם לפום רהיטא וגם ספר תפארת צבי הנ"ל משובש מאוד בטעות סופר ואכתוב קצת דברים אשר ראיתי בו:

טו) האו"ח סי' א' חלק שם על הגאון אבד"ק חאדזיש שרצה לומר פחות מבן עשרים א"צ לברך ברכת גומל לחייבים וכו' הואיל ואינו בר עונשין ועי' באי' על מס' מגילה (פ"א) בסוגית אין בין שבת ליה"כ ע"ש:

טז) סי' ו' בדין המ"ל אם שלח שליח לשחוט בשבת אם אמרינן מיגו דאין שליח לדבר עבירה לענין שבת כמו כן לענין ד' וה' הארכתי בזה בחי' ובחי' על התורה כדומה בפ' ויקרא:

יז) סי' ז' בענין שני מוהלים אי, מותרים למול בשבת כ' בחי' על ה' מילה:

יח) סי' י"ד תשובה להגאון מו"ה ישעי' זצ"ל בענינים שונים ובתוכם העלה הא דקיימל"ן יצא' עוברה אין דוחין נפש מפני נפש היינו אף בלא ידעינין שכלו לו חדשיו דלא כדעת הגאון מהר"י הנ"ל משום דמה"ת הולכין אחר רוב יולדות בני קיימא ע"ש:

יט) סי' ט"ז בדין אם ביטל ולא ביער ופלפול בתשובת פ"י שהקשה על חמצן של עוברי עבירה דאמרינן לא שביק התירא וודאי החליף נימא פשוט דודאי ביטל לדעת בעל העיטור ע"ש ובחי' על ה"פ כ' בזה:

כ) סי' י"ז בדין יי"ש אם הוא חמץ ממש ומה שצידד לענין טעם כעיקר כבר רמזתי בזה לעיל בחי' יו"ד:

עוד פילפל שם אם אחד הפקיר חמצו ערב פסח לאחר שש וזכה בו נכרי מותר לאחר פסח דעדיין לא עבר על בל יראה עד הלילה ובמ"א כ' בזה וכדומה כי יש לספק כיון דאין ברשותו להפקיר א"כ אף אם הוא ברשות עכו"ם ס"ס עובר. אך זה אין נראה דמ"מ זכה העכו"ם ועל מה יעבור ועי' תשו' שאגת ארי' ותשו' פני יהושע ובחי' לפסחים כדומה כתבתי זה אך מה שכ' הגאון כיון דהוא ברשות נכרי ממילא זכה הנכרי אף שלא מדעתו בזה יש לפקפק קצת גם לכאורה לפ"ז חמצו של ישראל ברשות נכרי נימא ג"כ כיון דאסור בהנאה הוי הפקר וא"כ ממילא זכה הנכרי אף שלא ביטלו וא"כ הדר הוי חמצן של נכרי אך זה תלי אם איסור הנאה מיקרי הפקר אך הגאון אתי עלי' מטעם ביטלו קודם זמן איסורו ולסוף משמע דסובר אף לאחר זמן איסורו אם הפקיר ש"ד אם זכה העכו"ם ע"ש:

ובאמת קשה ג"כ הא דתנן חמצו של ישראל ברשות נכרי עובר וכו' ות"ל מי איירי דוקא שלא ביטלו קודם פסח ובגוף הדין חצרו של אדם קונה אף אם אין חילוק בין נכרי לישראל מ"מ כבר כתבו האחרונים די"ל זה דוקא אם לא ידע שיש מציאה בביתו או הפקר אבל אם ידע הדבר רק לא ידע שהוא הפקר א"כ הוי מתכוין שלא לקנות זה גרע ע"ש עי' מל"מ כדומה בה' מכירה ושם הביא תשובת מהרי"ט ורשמתי זה בחי' לחו"מ כדומה סי' ער"ה ע"ש וצ"ע בכ"ז: