פתח הבית חלק ב קה

קכה) שם בגמ' אר"ה להנהו אוונכרי בקונט' מתנה ע"מ להחזיר כ' שם פלפול ליישב מדוע לא הביאו הפוסקים דין זה עפ"י קושי' שער אפרים שהקשה מדוע לא נימא ניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממוני' גם כ' ליישב עוד בדרך אחר והוא דהש"א בתשו' (סי' א') הקשה נימא ניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממוני' ובודאי מקנהו הבעלים כיון דבלא"ה לא יחזיר לו אך אם גזל מעכו"ם לא שייך ניחא לי' וכו' אך עדיין הא הוי ס"ס חדא שמא מישראל וניחא לי' ושמא לא גזלו כלל אך הוי ס"ס שאינו מתהפך ונודע די"ל זה תלוי אם ספק דאו' מן התורה לקולא א"כ לעולם ספק שני הוי דרבנן ולקולא משא"כ אם מה"ת לחומרא רק ס"ס הוי רוב ואם אינו מתהפך לא הוי רוב וזה תלוי במחלוקות באשם תלוי א"כ ניחא וק"ל:

קנו) ע"ב בגמ' וליקני' בשינוי מעשה וכו' עי' מהרש"א שהקשה לדעת רש"י דאף אם יאוש קונה הוי מצהבב"ע וכו' א"כ מה פריך וליקני' בשינוי השם וכו' וקשה אמאי לא הקשה כן על קושי' דשינוי מעשה וי"ל קצת עפ"י מה שראיתי בתמים דעים שצידד דאף אם הוי מהבב"ע אחר קנין מ"מ שינוי מעשה שאני דהוי דבר אחר וכמו כן בשינוי שם. ומהרש"א י"ל סבר כן בשינוי מעשה ולא בשינוי שם:

אך עוד יקשה על תי' מהרש"א שתי' דהוי שני קנינים ומה מקשה דילמא ר"ה סובר יאוש ל"ק ומה שאמר דמהני שינוי רשות היינו משום דהוי אח"כ שינוי השם ג"כ ולא הוי מהבב"ע משום שני קנינים וי"ל די"ל כיון שבא ליד אחר לא הוי מהב"ע אם קנה א"כ קשה אמאי קאמר כי היכא דליהוי יאוש וכו' אף בלא יאוש ס"ס יהי' שינוי מעשה וביד אחר לא הוי מהבב"ע ועוד צ"ע בזה:

קכז) בתוס' ד"ה קרקע וכו' הארכנו בקונט' יאוש השייך לסוגי' זו ולדיבור תוס' זה ומה שקשה מדוע צידדו תוס' להוכיח דאין יאוש לקרקע ת"ל הלא מוכח כן כאן מדאמר דתיהוי יאוש בידי' דידהו וכו' עי' פי"ז שצידד דאפשר כ"ז שלא גזז לא אייאש ודוחק. גם א"כ מאי פריך כי גזזו אוונכרי נמי וכו' תיהדר קושי' התוס' לדוכתי' הא הוי יאוש שלא מדעת וכו' ושוב לא שייך תירוצם לקמן וצ"ע ועי' קונטרס הנ"ל:

בד"ה כי גזזו וכו' עי' קונטרס הנ"ל:

קכח) בד"ה וליקניי' בשינוי השם וכו' וא"ת הא דפריך הכא וכו'. לכאורה תמו' הרי במתני' הוי קודם יאוש (אפשר) וע' פי"ז. וצ"ל קושי' התוס' מכח שינוי מעשה ושם וא"כ קשה קצת על הפוסקים מדוע לא ביארו זה דשינוי השם ומעשה החוזרים יחד קונה וצ"ע:

קכט) שם בגמ' לולב א"צ אגד יש לספק אם הכוונה כיון שא"צ אגד א"כ אף אם אגדו לא מיקרי שינוי מעשה או נימא כיון שא"צ א"כ מסתמא לא יאגדו. אך זה דוחק דהרי אף למ"ד א"צ אגד מ"מ בעי אגד לכתחילה עכ"פ א"כ ודאי יאגדנו. ע"כ נראה כיון שא"צ אגד לא מהני האגד לא הוי שינוי מעשה כלל אך גם בזה קשה כיון שעכ"פ בעי לכתחילה אגד א"כ תיהוי שינוי מעשה ס"ס ע"כ הי' נראה דהכוונה הכי למ"ד א"צ אגד היינו אף אם נאמר דא"צ אף לכתחילה. אבל באמת בעי לכתחילה עכ"פ וק"ל. ומעתה ניחא מה שכ' התוס' ד"ה וליקניי' בשינוי שם וכו' דהקושי' הוא מכח שינוי השם ומעשה ות"ל מדוע נדחוק דר"ה סבר כמ"ד צריך אגד הלא קיי"ל א"צ אגד. ולהנ"ל ניחא וק"ל ובקונט' יאוש הארכנו בפרטי הדברים:

קל) דף לא ע"א בגמ' ת"ר סוכה גזולה וכו' עי' מגילה (ו':

) תוס' ד"ה מסתברא טעמא וכו' שכ' שם משום אין מעבירין על המצות הוי רק לכתחילה אבל כיון דכתיב קרא אל יסוד הוי אפי' דיעבד וכו'. והקשה שם הטורי אבן ת"ל מאי נ"מ כיון דשפיכת שירים אין מעכבי וא"כ מה לי לכתחילה או דיעבד כיון דס"ס מה יעשה עתה עוד ואי לענין אם יצא יד"ח אם יבא לו עונש לזה לא אתי קרא ע"ש. ולכאו' כאן ג"כ קשה מאי נ"מ אם יצא בגזולה כי האי או לא ס"ל דלכתחילה ודאי פשיטא דאסור לו לילך ולישב בסוכה גזולה דאסור מטעם גזילה ואי לענין אם יצא דיעבד מה נ"מ בזה ומה יעשה. אך אם נאמר דליל ראשון של יו"ט חייב לאכול בסוכה אף אם ירדו גשמים א"כ החיוב מצד הסוכה א"כ נ"מ אם אכל כזית ליל יו"ט ראשון בסוכה כזו חייב לחזור ולאכול כזית בסוכה כשירה אבל לדעת תוס' לעיל (כ"ז.) ד"ה אי בעי וכו' שסוברים באמת רק בלילה הראשונה החיוב לאכול משום יו"ט וממילא צריך לאכול בסוכה א"כ יקשה כנ"ל א"ו דאף זה קמל"ן קרא אם יצא ואין לו עונש כמבטל עשה וק"ל. ועי' מש"כ לעיל (כ"ח). בכעין זה ע"ש ולקמן אחר דף ל"ח כ' עוד בזה:

קלא) שם בגמ' אי קרקע אינה נגזלת סוכה שאולה הוא וכו' הנה ע"כ צ"ל דסבר הש"ס כיון שלא קנה בתורת גזילה ממילא הוי רק כמו שאול ואף דקשה מנ"ל הא דילמא כיון שהוא בגזל שלא מדעת חבירו לא יצא ע' כ"ת עכ"פ הש"ס ע"כ סובר כן וצריך לתרץ הנ"ל אך עכ"פ לפ"ז בגוזל ואין דעתו לקנותו אף אם הי' מטלטלין כגון גזל עצים וסיכך וכו' נימא ג"כ כיון שלא נתכוין לקנותו בתורת גזילה הוי כמו שאול. וצ"ל כיון דעושה עכ"פ קנין רק שאין רוצה לקנותו בתורת גזילה זה לא מהני שלא להקרא בשם גזלן גם שואל שלא מדעת נקרא גזלן:

והנה צריך להבין לפ"ד המג"א (ס"ס תרל"ז) שכ' אף אם תלוש ולסוף חברו הוי כמו תלוש מ"מ לא קנה העצים כיון דלא קנה קרקע במה קנה העצים וקשה נימא ס"ס אף שלא קנה מ"מ היי גזלן. וצ"ל לא עשה קנין כלל גרע מעשה הקנין ולא נתכוין לקנות וא"כ צריך ליישב ת"ל דהוי כמו שואל שלא מדעת וק"ל:

ועדיין קשה הא דקאמר כאן אי קרקע נגזלת הוי קרקע גזולה וכו' ת"ל במה קנאו בתורת גזילה אם תקף חבירו וכו' הרי קרקע נקנה רק בכסף שטר וחזקה וכאן אטו מי איירי דוקא שעשה חזקה כגון שנעל גדר ופרץ. אך י"ל כיון שיושב עלי' זה עצמו הוא הקנין עי' (חו"מ סי' קצ"ב סעי' ז' ח' ט') וטו"ז וסמ"ע שם ושם יראה דבעי דוקא הצע מצעות וגם שכב עליו וכמו כן ערך שולחן ואכל עליו ע' סי' ער"ה גבי נכסי הגר. וצ"ע בכ"ז:

וקצת הי' נראה דמה לי אם קנאו בתורת גזולה או לא כיון דס"ס הי' שלא מדעת חבירו רק קרקע שאני דבחזקת בעלי' עומדת ולא יוצא מרשות בעלים כלל וכן משמע מלשון תוס' לעיל (ל:

ד"ה וקרקע אינה נגזלת) וכאן ד"ה אבל גזל עצים:

וכו' ובזה מיושב שפיר מה שכ' רש"י כאן ד"ה מחלוקות וכו' שכ' וכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וכו' והקשה עליו הפנים מאירות (ח"ב סי' קע"ד) למה לי הא ת"ל הא לא קנה המטלטלין כמו שכ' המג"א (סי' תרל"ז) הנ"ל. ולהנ"ל י"ל רש"י סבר דוקא בקרקע וכנ"ל:

ובאמת אשר לפ"ז קשה ג"כ קצת איך תלי זה בפלוגתא דר"א ורבנן אי קרקע נגזלת או לא ת"ל אף אם הדין שאין חייב באונסין מ"מ מיקרי אפשר גזולה וכן להיפוך אף אם חייב באונסין מ"מ אין עומדת ברשותו אטו מי פליג ר"א על קרקע בחזקת בעלים עומדת בכל ענינים. מ"מ י"ל דתלי הא בהא:

ובזה י"ל קושי' התוס' אמאי לא קאמר ג"כ ר"א לטעמי' דקרקע נגזלת. ולהנ"ל ניחא דס"ס אין מוכרח כן דאפשר אף אם קרקע נגזלת אפ"ה לא מיקרי גזולה לענין סוכה דבחזקת בעלי' עומדת וכנ"ל ועדיין צ"ע וכמו כן קשה א"כ בסוכה בראש הספינה נימא ג"כ במה קנאו דמטלטלין אין נקנין בחזקה א"כ נימא דוקא אם לא עשה משיכה וצ"ע וק"ל:

קלב) שם קרקע אינה נגזלת וכו' מה דקשה מכח מצוה הבאה בעבירה ע' ריטב"א שיראה מדבריו שסובר דל"ש מצוה הב"ע רק אם המצוה מוציאה מרשות בעלים וכו' (והיינו דהוא סובר מצוה מיקרי ג"כ שינוי רשות ומש"ה אם