עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › פתח הבית חלק א

פתח הבית חלק א רה

Petach ha-bayit part 1 205 · פתח הבית חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

נהי דאסור להדיוט מ"מ לענין גבוה הוכשר בחנט' עלי' דהרי הרמב"ם פוסק אף נכסים קודם עומר בדיעבד פסול וע"כ היינו משום דלא הותר מכללו ולא משום ממשקה ישראל עי' פ"ה מה' א"מ א"כ י"ל עכ"פ לענין גבוה הותר ומש"ה נקט אם הביא הורצה כיון דהי' עכ"פ קודם עומר ג"כ רק חנטת עלין ושוב לא שייך הקו' מדוע לא נקט עומר די"ל כמו שתי' הלח"מ לרש"י דשתי לחם אחרוני' כיון דל"ה נ"מ שוב לענין הדיוט וע"ע בכ"ז

נו) שם בעי רמב"ח פיל שבלע כפיפה מצרית וכו' למאי וכו' עי' מ"כ שהקש' אמאי לא משני דאיירי לענין אם תקבל טומאה מכאן ולהבא שכן פי' רש"י (כ"ב) ע"ש ולי יראה ודאי דס"ס אזיל (ודאי) הקו' שפיר דכלי לא נתבטל' בזה רק שם איירי ג"כ שבלע הוצין והס' אם נעשה כלי כדמשני הש"ס כאן וק"ל

נז) בתוס' ד"ה דבלע וכו' לפי"מ שתי' תוס' תחילה משמע דדוקא לענין טומאת מת או לענין אם תהא עתה ככלי גללים אבל לענין טומאת אוכלין ודאי מקבל כיון שראוי לגר וכו' א"כ ק"ק מה שצידדו אח"כ לענין איסו' הלא לענין איסו' ג"כ תלי' בראוי לגר וכו' וגם מ"ש אח"כ א"נ נהי דאיפסל מתורת אוכל לענין טומאת אוכלין וכו' והרי לענין טומאת אוכלין באמת לא מהני עיכול וקצת משמע שהוכיחו מהא דמסיק לק' בשר חשוב יכול דרכיך א"כ כמי כן לענין טומאת אוכלין וכן משמע מל' שכ' וא"ת הכא מסקי' בשר הוי עיכול וכו' אך עדיין צ"ע בזה דמלקמ' אין ראי' דהרי איירי שם לענין טומאת מת וכעת לא עיינתי ועי' תשו' שאע"פ ונוב"י ועוד חזון למועד בזה אי"ה

נח) ע"ב בגמ' וטיהרו את הבשר וכו' ערמב"ם (פ"כ מהל' טו"מ) שם כ' טהור מיד ועי' כ"מ כ' שם וזהו דלא כפרש"י והיינו דרש"י בתעני' (כ"ב) פי' דאיירי דוקא ששהה במעיו ע"ש

נט) שם שבולת שהביאה שליש וכו' בענין גדולים או עלין העיקר לא עיינתי כעת בנדרי' פ' הנודר ואולי אזכה עוד אי"ה

ס) דף ע' ע"א שבולת שמרחה בכרי וכו' ערמב"ם (פי"א מה' תרומות) שם כ' כיון שמרחה עם שאר החיטין אבל בלא"ה יראה דלא מהני ועי' בזה. ועע"ש ברמב"ם שכ' אם קרא שם תרומה בתלוש ודאי הוי תרומה וצ"ל דשאני טבל וק"ל

סא) בתוס' ד"ה תנא כוסמין וכו' בחי' ליו"ד ה' חלה כדומה כ' קצת בזה

סב) ע"ב בגמ' והתם גופה מנ"ל וכו' בחי' לה' פסח כ' דקשה ת"ל הרי צריך לאכול כזית פת שמברכין המוציא וכמו שהקש' המג"א (סי' תע"א) על מצה עשירה ושם הארכנו

סג) בתוס' ד"ה מאי קודם לעומר וכו' עתוי"ט (פ"א מס' חלה) שם הביא חד גירסא במתני' אסורים בחדש מלפני הפסח ולקצור לפני עומר ע"ש שפי' לפני פסח היינו לפני יום שבפסח היינו האיר המזרח ע"ש ולפי גי' זו מאי דאמר בש"ם כאן בשלמא וכו' צל"פ קצת למ"ד קודם הבאה א"כ מה"ת הקצירה יהא תלוי בהבאה ואכילה יהא תלוי בהאיר המזרח. אך י"ל למ"ד קודם הבאה ודאי גם אכילה תלוי בהבאה והגי' בש"ס כגי' תוס' בשלמא למ"ד קודם קצירה וכו' אך עדיין קש' ס"ס אמאי לא תני בשניהם לפני פסח כיון דע"כ אסורים בחדש היינו יום שבפסח שבו קוצרין א"כ כמו כן קצירה ואי קצירה מות' מבליל' ואכילה רק משהאיר וכו' מ"מ הרי בלשון לפני פסח ג"כ אין מבוא' משהאיר אך י"ל דמש"ה לא תני בקצירה ג"כ לפני הפסח דהרי לפעמים אם חל ט"ז בשבת אזי קוצרין ער"ש וא"כ ממילא קצירה שרי קו"פ דכ"נ לדינא משא"כ באכיל' תלוי לעול' בהאיר מזרח. ומעתה מיושב קו' תוס' לעיל (סח:) ד"ה בשיטת וכו' שהקשו ר"י ור"ל מנ"ל תנא דפליג ולהנ"ל י"ל תנא דהך מתני'

סד) בגמ' אלא אי אתמ' אסיפא וכו' לכאו' לא ביאר הרמב"ם בפי' זה לענין השרשה אי הוי קודם קצירה אז קודם הבאה ע"ש (בפ"ז מה"ת)

סה) ע"א ע"א אלא אמר שמואל מהחל חרמש וכו' לכאור' ק"ק הא שם לא איירי לענין מה שעומ' מתי' רק לענין הספירה

סו) ממתני' וקוצרין מפני הנטיעות וכו' ערש"י כ' הטעם משום שלא יפסידו וכו' וע"כ ודאי לא התירו משום הפסד איסו' דאו' רק כיון דבלא"ה אין מביאין עומר מבית האילן רק איסור דרבנן ומשום פסידא שרי ועיתו"ס לעיל (ס"ח) נסתפקו קצת דשמא לא התירו רק בית השלחין שבעמקי' וכו' א"כ לכאורה צ"ל כאן כפי' שני של רש"י משום כלאים. ובחי' על הרמב"ם (פ"ז מה"ת) כ' קצת ג"כ בזה ע"ש

סז) ע"ב בתוס' ד"ה ונותנין פאה וכו' עמ"כ שהקש' על לשון רע"ב פסחים (פ"ד משנה ה') שכ' שם פיאה פטורה משו' הפקר ות"ל הרי הטעם משום יצא זה שי"ל חלק ונחלה עמך וכו' ע"ש

סח) בד"ה אלא אי אמרת וכו' עי' מ"כ שתמה אי אין חילוק בין הבאת שליש לעומדת ליקצר א"כ מ"ט דר"מ דהוי הפסק וגם תיקשי קו' תוס' ד"ה דאדם מי שמעת לי' וכו' לדוכתי' אמאי לא פריך כן הכא ואי משום דעיקר הקו' מכח שלש מחלוקת ס"ס קשה כאן בלא"ה אי ס"ד ר"ש מתיר אף לאדם א"כ מתיר אף בעומדת ליקצר וזה ודאי אינו ע"ש. ובודאי יראה דכונתם כיון שקוצר לשחת אף שהוא לאדם טפי עדיף וק"ל

סט) בד"ה אימור דשמעת וכו' ופי' שם בקונ' וכו' היינו כונת רש"י שם כדי ליישב דמאי פריך התם ה"ה דבר שאין ראוי לאכול וכה"ג לא הוי חדש עי' תוס' פסחים

ע) בא"ד דסמיך אסיפא דקאמר ר"י וכו' והיינו כיון דע"כ אם התחיל עד שלא הביא שליש קוצר אח"כ ועיתו"ס פסחי' שם כ' דסמיך אסיפא היינו ר"ש דאמר אף משהביאה שליש ע"ש

ודע דלכאורה ק' הרי חזינן כאן דמשהביאה שלש מאן דמתיר היינו מטעם דקצירה לשחת לא הוי קצירה א"כ הדר תיקשי מאי פריך שם הש"ס בפסחי' אך ז"א דמשהביא' שליש נהי דל"ה קציר' אם קוצר לשחת ס"ם ודאי אסור באכילה מטעם חדש א"כ פריך שפי' אם אסו' גם בהנא' וע"ע בז' ובחי' על הרמב"ם כ' קצת בז'

עא) דף ע"ב ע"א פסקא נקצר ביום כשר וכו' עי' בה"ז סוף הספר בשם הקדוש ומה שפילפל בזה ליישב דעת הרמב"ם שפסק נקצר שלא כמצותו כשר ואפ"ה פסק דוחה שבת ובחי' על הרמב"ם ובליקוטים שלי על ימים טובים הארכתי בכמה דרכים ושם כ' קצת ג"כ ליישב מאי דק' לכאור' במתני' דתני רישא לא לא מצאו מן הלח יביא מן היבש א"כ ממילא ידעינן דנקצר שלא כמצותיו כשר ול"ל א"כ הך סיפא ע"ש

עב) בתוס' ד"ה הבא אחרת וכו' עי' מ"כ שהביא בשם צ"ק שהק' איך שייכים דברי תוס' לסוגיא דהכא ותי' די"ל דהי' קשה להו דילמ' אף רבי הבר נקצר שלא כמצותיו פסול ושאני הכא כיון דטומא' רק דחוי' ובלא"ה לא נעש' כדין לכך התיר להבי' אחר' וכו' לכך כ' דקאי אף למ"ד טומאה הותרה וכו' אך המ"כ הקש' עליו ת"ל אף אי טומא' דחוי' מ"מ כשר עכ"פ משא"כ אי נקצר שלא כמצותיו פסול א"כ פסול לגמרי יע"ש. ולפמ"ש בחי' הנ"ל דאף למ"ד נקצר שלא כמצותיו פסול היינו רק שלא קיים מצות קציר' כלל אבל לעול' כשר להבי' ממנו העומ' דלא גרע ממביא מן עומרין ומן יבש ומה"ט לא קאמר כלל על רישא מאן תנא וכו' א"כ ניחא דברי צ"ק דס"ד נהי דנקצר וכו' לא קיים מצות קצירה מ"מ טוב יותר להבי' אחרת כדי שלא לדחות טומאה הואיל ורק דחוי' היא וק"ל

עג) שם בגמ' שהרי ה קטר חלבים וכו' ראיתי בס' פענח רזא פ' צו הקשה שם איך אמרינן הקטר חלבים וכו' כשר כל הלילה הא תנן ספ"ב דמגילה כל היום כשר לתקיעת שופר ולהקטרה אבל בלילה לא ותי' דדוקא אם התחיל ביום שוב מותר להקטיר אף בלילה משא"כ אם לא התחיל ע"ש היטיב דבריו צע"ג דל"נ כן מכה"פ וגם לכאורה כאן מוכח בש"ס דלא כותי' דמשמע אף אם לא הקטיר כלל דהרי הי' ר"ל שלא יקטיר כלל ביום רק בלילה וק"ל. ומה שקשה מפ"ב דמגילה ג"כ פי' רש"י שם הקטרה היינו קומץ ע"ש

עד) שם ע"ב הוקבעו ולא וכו' הארכנו קצת בחי' לאיזה ענינים בפ' התכלת: **(למדנו פר"י פה ברעסלא בהיותינו נמלטים מק"ק גלונא אשר באה במצור זה יותר משנה תוך ניסן תקע"ד לפ"ק. ה' ירחם מהרה ויצילנו מכל תלאה ובהלה ויקבץ נדחינו בקרוב:)**