פתח הבית חלק א קנב

תוס' שם שמעלה ומלין בראשו של מזבח ז"א דא"כ לא היו צריכין לכל הפילפול שם ואין להאריך. ועי' מל"מ פ"א מה"ת ע"ש אך י"ל דבאמת כל עיקר הלימוד דפסח אחר תמיד משום דיאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערביים וכו' כמבואר (נט.) וא"כ כל הנך בערב ובין ערביים לא נאמר רק גבי זביחה וא"כ לא הקדים קרא פסח רק לענין שחיטה דצריך שיהא תחילה אבל בהקטרה אין קפידא וא"כ יכול שפיר להקטיר תחילה הפסח ואח"כ התמיד וניחא וק"ל

קסט) ומעתה י"ל פריך רב כהנא שפיר אף אי קאי על פסח דס"ס איך רשאי להקטיר איברי פסח אחר איברי תמיד דקרא דלא ילין חלב חגי באימורין איירי וק"ל

קע) אך על זה קשה א"כ לעיל (נט.) דתני ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערביים אלא קטורת ופסח וכו' ות"ל כיון דע"כ איירי אחר הקטרת תמיד דלאחר שחיטה אין איסור כלל ואף לא מדרבנן כמו שכ' תוס' בהתכלת שם (מט:) וא"כ אמאי פסח יכול להקטיר אח"כ לפי' הנ"ל. ודוחק לומר דכונת התנא אם שכח להקטיר תחילה ודוחה משום עשה שיש בה כרת דהרי משמע דוקא גבי מחוסר כיפורים צריך הך סברא ע"ש. ובלא"ה הרי ריש תמיד נשחט תנן בהדיא דהפסח נקטר אחר הקטרת תמיד וגם נשחט אחר הקטרתו ע"ש. וכדי להבין דברי תוס' שם ולהצילם מקו' הנ"ל צריך ביאור וכעת לא עיינתי

קעא) גם הי' מקום קצת ליישב קו' תוס' שם די"ל באמת מקריב קודם התמיד בפסח שני ואי משום דהרי פסח צריך להיות אחר התמיד י"ל כיון דעכ"פ בדיעבד כשר יכול שפיר להקריב קודם תמיד כדי לקיים עשה דפסח ואי דהרי בפסחים (פ"ט.) הנ"ל מבואר משום סמיכה דלכתחילה ושאר ענינים שם שהם רק לכתחילה ואפ"ה מבטלינן לגמרי פסח מספיקא. אך יש לחלק עי' טורי אבן פ"ק דחגיגה גבי הא דחציו עבד וחציו בן חורין וטומטום שכ' שם די"ל ודאי מספיקא דהא דפסחים דף פ"ט הנ"ל דאם אין חייב פסח מבטל מצוה דלכתחילה שפיר לא מבטלינן משא"כ היכא במקום שמקיים המצוה אמרינן שפיר מוטב לבטל לכתחילה מלגמרי ע"ש וכמו כן כאן שפיר י"ל שמקריב קודם התמיד דממ"נ אם פטור מפסח והוי שלמים שפיר מקריב קודם תמיד ואי חייב בפסח א"כ מקיים מצות עשה דפסח דכשר בדיעבד וניחא וק"ל

קעב) גם נזכיר אגב דיש ליישב לשון הרמב"ם פ"ב מה' ק"פ שכ' שם גבי אחד שאמרו לו שלא נשחט פסחו כהוגן אם רוצה להחמיר על עצמו יכול לעשות פסח שני וע"כ היינו להתנות ועי' ראב"ד שהקשה עליו מהא דפסחים הנ"ל ועי' לח"מ וקצת י"ל דוקא בחמשה וכו' דעכ"פ יהיו ארבעה מהם שיבטלו מצות סמיכה או זריקה שלא כדין משא"כ באחד דהוי רק ספק וק"ל

קעג) ולענין מה שנקטו תוס' שם וכן הרמב"ם לשון פסח שני יראה ודאי דוקא אם כבר עבר היום י"ד בניסן אבל אם עדיין יש שהות ביום יוכל להקריב גם בראשון. ולפי מה שכ' לעיל י"ל שפיר דוקא פסח שני דבראשון כיון שודאי כבר הקריב התמיד א"כ איך יעשה מספק משא"כ בשני דיכול לשחוט קודם התמיד וק"ל. ובלא"ה ברמב"ם י"ל כונתו באמת שישחט פסח אחר בראשון ולהכי קרי לי' שני שכבר שחט אחד ועי' צל"ח שם דף פ"ט הנ"ל ע"ש

קעד) וקצת הי' מקום לומר ולפרש כונת התוס' שם דבאמת תוס' כ' סברא זו דתלי בהקטרה דוקא לר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא דסבר לעיל דמעלה ומלין וכו' וע"כ דסבר דתלי הכל רק בהקטרה משא"כ לת"ק דלעיל באמת סבר דלא תלי כלל בהקטרה וא"כ ניחא הכל

קעה) אך א"כ אכתי קשה בדף פ"ט מאי פריך וניתי וניתני וכו' דילמא אתי כת"ק וק"ל ועוד חזון למועד בזה אי"ה

קעו) ואמרנו ליישב דעת הרמב"ם הנ"ל באופן אחר דהנה קשה לסברת תוס' שם מאי פריך כלל רב כהנא דילמא קרא איירי שלא הקטיר עדיין איברי תמיד ושפיר יכול לשחוט ולהקריב החגיגה. ועי' טורי אבן בר"ה בהא דנתקלקלו הלויים בשיר הקשה זה שם. ולכאורה נראה דזה באמת תירוץ הש"ס בשניתותרו דלפי פשוטו שפי' רש"י כיון שהי' ראוי להקטיר קודם שחיטה תו ל"ל בה צריך ביאור דלכאורה זה תלוי אם אמרינן כל העומד לשרוף כשרוף דמי ואנן לא קיימל"ן הכי לדעת רוב הפוסקים ובחי' לעיל תחילת שיטת ר"ח סגן הכהנים כ' קצת בזה ע"ש. גם צריך ביאור דהרמב"ם לא הביא כלל הך דינא דניתותרו דשרי אח"כ להקטיר גם לפי סברת תוס' במנחות הנ"ל א"כ אם שחט אף אחר ששחט התמיד ג"כ יהא מותר להקטיר אף אחר הקטרת תמיד כיון שנראה עכ"פ להקטיר קודם הקטרת תמיד

קעז) ועפ"ז י"ל קצת דעת תוס' במנחות הנ"ל דשפיר יוכל לשחוט קודם הקטרת תמיד ויכול שפיר להקטיר תחילה תמיד ואח"כ פסח וממ"נ אם חייב פסח שפיר ואם אינו חייב וזה שלמים ג"כ יכול להקטיר אחר התמיד הואיל והי' ראוי להקטיר קודם תמיד וק"ל. אכן כל זה הי' לו לרמב"ם לבאר. ע"כ נראה כפי סבר תוס' במנחות הנ"ל והא דמשני הש"ס בשניתותרו באמת הפי' הכי שנשארו איברי תמיד ושפיר יכול לשחוט דתלי הכל בהקטרה כנ"ל

ומעתה י"ל דודאי טעמא דת"ק דר' ישמעאל לעיל הוא משום דסובר דהכל תלי בשחיטה ובפרט לפי מה שכ' לעיל דיאוחר דפסח ג"כ נאמר רק גבי שחיטה ומנ"ל דפסח יאוחר לתמיד בהקטרה א"ו דת"ק סבר דהכל תלי בשחיטה וכן כתב באמת הט"א שם דטעמא דת"ק כן. ואף דתוס' בביצה דף ה' ובר"ה גבי הא דנתקלקלו וכו' ובמהרש"א יראה שסובר דטעמא דת"ק לאו משום הכי ע"ש. מ"מ י"ל הרמב"ם סובר כנ"ל

וא"כ י"ל רב כהנא דוחק לי' לאוקמי קרא בער"פ שחל בשבת וע"כ הי' קשה לו קו' הש"ס דלקמן הא כל הלילה ילין ת"ל ולא עולת חול בי"ט ובשלמא הך דלא ילין זבח חג הפסח סבר דאיירי בבשר לחוד עי' תוס' שם וא"כ הי' קשה לו אי ס"ד דלא ילין חלב חגי קאי על פסח דאיירי ודאי באימורין א"כ קשה ולא עולת חול וכו' א"ו דקאי על חגיגה. וא"כ הי' קשה לו מעלי' השלם ותי' בשניתותרו והיינו דתלי הכל בהקטרה. ובאמת לת"ק דלעיל דלא תלי בהקטרה הוא סבר באמת דעולת חול קריבה בי"ט ושפיר מוקי לה לפסח ומש"ה פוסק רב כהנא באמת כר' ישמעאל כיון דת"ק ע"כ מוקי בפסח וסובר דעולת חול קריבה בי"ט ואנן פסקינן דאין קריבה ומש"ה קאמר רב כהנא לעיל דף ע"א מנין לאימורי חגיגת ט"ו שנפסל מקרא זה ע"ש. אבל הרמב"ם פסק כת"ק משום דאנן פסקינן כרב ספרא דמוקמינן קרא בע' שחל בשבת וא"כ הדרינן לכללין יחיד ורבים וכו' וקרא בפסח והבן

קעח) ועתה נבוא ליישב מה שכ' הרמב"ם הטעם גבי מותיר בשר דאין לוקין משום דהוי לאו הניתק לעשה ות"ל הא הוי לאו שאין בו מעשה ונ"מ בלא קיים העשה כנ"ל. ונ"ל קצת אחר שנבין בהא דפריך הש"ס שם בתמורה (ד:) דתנא התם לא ישאירו וגו' ר"י אומר