פתח האוהל ט

יוצאה והיא שם תחת האהל, ולכן יש מחמירין לכהנים לילך דרך שער העיר שסוף המת לצאת משם:

הרי דבזה פליגי, דהפוסקים דאסרי לצאת דרך שער העיר ס"ל דרואין כאלו גוף הטומאה שמה במקום שסופה לצאת, והמתירין ס"ל דסט"ל היינו רק דרואין כאלו הדלת פתוח:

ונראה דבזה פליגי ג"כ הנמוקי יוסף והרא"ש ז"ל בהל' טומאה. דעל הא שכתב הרי"ף ז"ל שם והיכי דאיכא דרתא דמוקפת זיזין א"נ דמוקפת אכסדרה והוי מיתא בחד ביתא מהנך בתי דבההיא דרתא, איתסר ליה לכהנא למיעל תותי הנך כולהו זיזין. כתב הנ"י וז"ל ואע"פ שסגר הדלת, לפי שדרך הטומאה לצאת מן הבית אע"פ שהיא סגורה כדתנן מת בבית כו', לפי שאין דרך שיהיה בבית קבר, ובודאי צריך שיוציאוהו מן הבית, לפיכך לא מהני בהו סגורה עכ"ל. משמע דס"ל דהדלת חשוב כפתוח הואיל דע"כ יוציאו המת משם. אבל הרא"ש ז"ל כתב שם וז"ל ולדברי הרב אלפס מיירי שדלת הבית נעול ובכה"ג אמרי' בכל דוכתא באהלות סט"ל ולא מהניא נעילה כיון דאין לטומאה] מקום לצאת אלא דרך שם, חזינן כאלו היא כבר שם עכ"ל. משמע בהדיא דפליג על הנ"י וס"ל דרואין כאלו הטומאה ממש במקום שסופה לעבור. אך לישנא דהרא"ש ז"ל באהלות (פ"ג מ"ו) לא משמע הכי עיי"ש:

שבתי וראיתי כי הוא ג"כ מחלוקת הקדמונים ז"ל. ועוד מפורש יותר. הר"ח ז"ל [בש"ס ד' ווילנא] בביצה ד"י כתב וז"ל. המת בבית ולו פתחים הרבה כו'. פירוש אלו הפתחים יש מהם שלהן [אהל[ כגון זיזין מבחוץ, והמת בבית, ומאהילין הזיזין שהן מחוץ הפתח על בני אדם או על כלים, כולם טמאים שאין לך פתח שאינו עשוי] לבא ולצאת. וקיי"ל שכל פתח העומד להפתח כפתוח דמי, ואינו חוצץ בפני הטומאה אלא דבר הסותם לגמרי ותנן בפרק כיצד צולין מן האגף ולפנים כלפנים, מן האגף ולחוץ כלחוץ, ואסיקנא אגף עצמו בשערי עזרה כלפנים בשערי ירושלים כלחוץ מפני שמצורעין מגינין תחתיהן בחמה ובגשמים, ואם נפתח אחד מהם נשארה סתימת הפתחים האחרים סתימה לגמרי וחוצצת, וכל מי שתחת הזיזין שלהם טהור הוא וכו'. ואע"ג דלענין שבת שנינו אסקופה משמשת ב' רשויות בזמן שהפתח פתוח כלפנים נעול כלחוץ, הכא לענין טומאה לא אלא כיון שעומד ליפתח כפתוח דמי עכ"ל. (ועי' באהלות פי"א מ"ז ופי"ב מ"ח ובחולין (דקכ"ו ע"א) וצע"ק). הרי מפורש יוצא מפי גאון קדמון ז"ל דסט"ל הוא מטעם דהואיל ועומד הפתח להפתח כפתוח דמי:

אמנם רבינו מהר"ם מרוטנבורג ז"ל כתב בהדיא דסט"ל הוא כאלו גוף הטומאה שם. והוא. באהלות (פ"ד מ"א). מגדל שהוא עומד באויר [מגדל עץ שיש לו דפנות, והדפנות עצמן יש חלל בעבין כגון חורין המפולשין פתוחים לפנים ולחוץ אלא שאין בהם פו"ט, ורגילין להצניע שם מחטין וצנוריות וכלים קטנים. הרב] טומאה בתוכו, כלים שבעוביו [בעובי חלל הדפנות. הרב] טהורים, טומאה בעוביו כלים שבתוכו טהורים. רי"א מחצה על מחצה. היה עומד בתוך הבית, טומאה בתוכו, הבית טמא, טומאה בבית מה שבתוכו טהור (והוא שדלתותיה מגופות דאי פתוחות לא גרע מחלון שבין שני בתים. וטעמא דמה שבתוך המגדל טהור שאין דרך לטומאה שבבית להכניסה במגדל. הרב] שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס, כלים שבינו לבין הארץ, שבינו לבין הכותל, שבינו לבין הקורות, אם יש שם פותח טפח [בין שולי המגדל לארץ או בין דופן המגדל לכותל או בין גג המגדל לתקרת הבית. הרב] טמאים מחמת טומאה שבבית. הרב] ואם לאו טהורים אבל אין שם טפח הוה מגדל כלבוד ואין טומאת הבית נכנסת שם. הרב], טומאה שם, הבית טמא (אם היתה טומאה בין שולי המגדל לקרקע הבית, או בין גג המגדל לגג הבית, או בין דפנות המגדל לכותלי הבית אע"פ שאין ביניהם פו"ט הבית טמא שאין, המגדל מציל על הטומאה שתחתיה בתוך הבית שלא תטמא כל אשר בבית. הרב] ובפירוש מהר"ם ז"ל שם ד"ה כלים שבינו לבין הארץ אם יש פו"ט טמאים, כתב וז"ל לכאורה היה נראה דהא דתנן לקמן (פ"ו מ"א) אדם וכלים נעשים אהלים לטמא אבל לא לטהר דאין נחשבים אהל לחוץ בפני הטומאה] דמיירי אפי' כשאין הטומאה תחתיהן או ע"ג, אלא אפי' כשהטומאה במקום אחר ונמשכת ובאה תחתיהן או ע"ג. וא"כ אין הפירוש שוה כאן. דכלים שבינו לבין הארץ שבינו לבין הקורות הוי הפירוש אם ש שם פו"ט באחד מהם טמאים אע"ג דליכא פו"ט תחתיהן במקום שהכלים שם, אם יש פו"ט בינו לבין הקורות הטומאה מתפשטת שם מלמעלה, ובוקעת כנגד כל המגדל לתחתיה, כיון דאדם וכלים אינן נעשים אהלים לטהר להפסיק בין הטומאה והכלים. וכן כשיש פו"ט תחתיה וכלים ע"ג מתפשטת הטומאה לתחתיה ובוקעת למעלה. אבל שבינו לבין הכותל הוי דוקא, אם יש שם פו"ט טמאים, ואם אין שם פו"ט אע"ג דאיכא פו"ט בינו לבין הארץ בינו לבין הקורות טהורין. מיהו יותר נ"ל דהא דאמרינן אדם וכלים נעשים אהלים לטמא אבל לא לטהר, הוא דוקא כשהטומאה תחתיהן או ע"ג, אבל כשהטומאה במקום אחר ונמשכת ע"ג או לתחתיהן נעשים אהלים לטמא ולטהר. ולפי זה אז יהיה הפירוש שוה כאן. אין שם פו"ט במקום שהכלים שם טהורין עכ"ל:

ובמשנה ג' שם. היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ [היה המגדל עומד כולו בתוך הבית אלא שפתח התיבה לחוץ. הרב] טומאה בתוכו הבית טהור דמשום מאי איכא לטמויי הא טומאת אהל ליכא דיש בה פו"ט ולא טמונה היא. ומשום יציאה של טומאה נמי לא מטמא, דהא אין יציאתה לפנים בתוך הבית. הרב]. טומאה בבית מה שבתוכו טמא שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס ע"כ. (והרב והר"ש ז"ל גרסי טומאה בבית מה שבתוכו טהור] וכתב שם המהר"ם ז"ל וז"ל טומאה בבית מה שבתוכו טמא. ה"ג בכל הספרים ור"ש גרס מה שבתוכו טהור וכתב שכן מצא במשנה דווקנית. ואם הגירסא כך טמא, יש לי ליישבה ולפרש שיש פו"ט בין המגדל לארץ וכיון שהטומאה נכנסת תחת המגדל ודרך הטומאה לצאת דרך שם, וקיי"ל דאדם וכלים נעשים אהלים לטמא ולא לטהר, והרי בוקעת למעלה מן המגדל וכיון דפתחו למעלה כדפרישית לעיל, ואין הפסק בין תוכו של מגדל לאויר שלמעלה חוצה לו כשם שהטומאה בוקעת, למעלה ממנו כך בוקעת לתוכו וכו'. ואין להקשות הא פרישית לעיל דהיכא דאין הטומאה תחת האדם או תחת הכלים או ע"ג אלא נמשכת ממקום אחר לתחתיהן או ע"ג לא אמרינן בהא אדם וכלים נעשים אהלים לטמא ולא לטהר, אלא לטמא ולטהר. די"ל דשאני הכא שהוא עומד בפתח הבית שסוף טומאה לצאת דרך שם הו"ל כאלו הטומאה תחתיה הלכך נעשה אהל לטמא ולא לטהר כו'. כן אני מיישב הגירסא דפרק כוורת (פ"ט מ"י) כו' עכ"ל, והובא קצת דבריו ז"ל בתוס' יו"ט שם ד"ה טומאה בבית:

, וכ"כ בר"פ כוורת, הובאו דבריו ז"ל בתוס' יו"ט שם ד"ה בבית, גבי כוורת המונחת בתוך הפתח וטומאה בבית אין טמא אלא הבית, כתב המהר"ם ז"ל דכלים שתחת הכוורת והם בתוך הבית טמאים, ואפי' אם הטומאה בבית שלא תחת הכוורת. והקשה מהא דרפ"ד דכלים שתחת המגדל. ואין שם פו"ט טומאה בבית הכלים טהורים. ותירץ דשאני הכא שהכוורת מונחת בפתח, וכיון דסט"ל דרך שם ויש פו"ט ממעל לכוורת בין הכוורת לקורות,. הו"ל כאלו הטומאה שם על הכוורת וכל כה"ג שיש שם פו"ט ע"ג או