פתח האוהל ז

מפתחות כלל א. כלל ד בענין סוף טומאה לצאת בענין חציצה א) ביאור ענין טומאת פתחים א) בענין דבר הסותם בחלון שצריך שיבטלנו ב) שיטת הרמב"ם ז"ל בענין טומאת פתחים ב) הא דהסותם בחלון צריך ביטול אם הוא מה"ת או מדרבנן ג) אם טומאת פתחים הוא מה"ת או, מדרבנן. ג) תירץ על קו רבינו רע"א ז"ל במשנה דאהלות, פי"ג מ"ה. ד) בטומאה דרבנן אי איכא ביה טומאת פתחים. ד) דבר' המקבל טומאה דאינו חוצץ בפני הטומאה אם הוא מה"ת או מדרבנן ה) אם כהן מוזהר על טומאת פתחים. .ה) דבר המקבל טומאה מדרבנן ו) במת עכו"ם אם יש בו טומאת פתחים. אם חוצץ בפני הטומאה ז) בענין הטומאה במקום שנכנסה נותנים לה מקום. ו) חציצה בכלי הבאה במדה. ח) בנפתח אחד מן הפתחים אע"פ שלא חשב עליו. ז) חציצה בכלי העשוי לנחת. ט) בטומאה רציצה אם אמרינן ביה סוף טומאה לצאת ח) חציצה בכלי חרס המוקף צמיד פתיל י) אם מותר לכהן לצאת דרך שער העיר שמוצאים בו מתים. כלל ב כלל ה. בענין חור טפח על טפח בענין קברי עכו"ם אינן מטמאין באהל א) טומאת אהל במת עכו"ם. ב) טומאת אהל המשכה במת עכו"ם. א) ביאור ענין קור טפח על טפח. ג) טומאה רציצה במת עכו"ם. ב) בחור טפח על טפח בבית שיש בו מת שלם. ד) טומאת אהל במת עבד כנעני, ב) חור טע"ט דמביא הטומאה אם הוא מה"ת או מדרבנן. ה) בדבר הגשר אשר בין עיר ווארשא לפראגא ומולכים שמה ד) טומאה בבית וכלים בכותל דטמאים אם הוא מה"ת . או מתי א"ו. מדרבנן. ה) חור שלא נעשה בידי אדם. ו) שיעור חלון העשוי למאור. ז) העתק תשובת הרב הפנ"י ז"ל בענין ביבין הקמורין . ח) בדבר ביבין הקמורין אשר חופרים כעת בעיר מולדתי ווארשא כלל ו בענין טומאת קבר וגולל ודופק א) בענין קבר סתום או פתוח. ב) בהא דמדלגין היינו ע"ג ארונות של מתים. ג) גולל ודופק אם מטמאין לאחר שפירשו מן הקבר. ד) טומאת גולל ודופק אם הוא מה"ת או מדרבנן. כלל ג בענין אהל טפח על טפח על רום טפח א) בענין שיפועי אהלים כאהלים דמי. ב) שיפועי אהלים כאהלים אם הוא מה"ת או מדרבנן. ג) אהל שמקצתו אינו רחב טפח. ד) שיטת הרמב"ם דקצתו מקצת אהל אם הוא מה"ת או מדרבנן ה) רום טפח אם מודדין מהארץ או מהטומאה. . ו) אם גם עובי, האהל צריך שיעור טפח. ז) בטומאה רצוצה הבוקעת לתוך אהל רום טפח. ח) בענין אהל שאינו עשוי בידי אדם. ט) בענין אהל זרוק לא שמיה אהל. יוד) אהל זרוק לא שמיה אהל אם הוא מה"ת או מדרבנן. יא) בהא דלא אמרינן לבוד להחמיר. כלל ז בענין תיקון הבתים א) בענין תיקון הבתים אשר בעיר מולדתי ווארשא ב) תשובת הרב הגה"ג מקוטנא ז"ל בזה. ג) מה שכתבתי להרב הגאון ז"ל בזה. ד) תשובה ב' של הרב הגאון ז"ל בזה ה) מה שכתבתי עוד פעם להרב הגאון בזה. ו) היתר בענין הזיזין וגנין הבולטין במת עכו"ם ז) העתק פסק על תיקון הכהנים אשר בספר חזון נחום ח) בענין פסק על תיקון הכהנים הנ"ל הודעה הנה הבאתי בספרי זה מאמר רשב"י דקברי עכו"ם אינן מטמאים באהל שנאמר אדם אתם אתם קרוין אדם ואין העכו"ם קרון אדם. חלילה אל יעלה על לב כי שוללים אנו מאומות העולם את שם אדם, דדברי רשב"י הוא רק לענין טומאה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בהקדמה לסדר טהרות שאין קרוין אדם לטמא וכמ"ש במי נפתוח שם [באמנה כ"ו]. ועי' בהגהות הגאון ר' הירש חיות ז"ל [ביבמות דס"א] ובתפארת ישראל באבות פ"ג מה שכתבו לפרש דברי רשב"י בדברים נכונים מאד. ובסנהדרין (דף נ"ט] איתא מנין שאפילו עכו"ם שעוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עכו"ם שעוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול: