פתח האוהל יז

פתח כלל א בענין סוף טומאה לצאת סימן א האוהל לתחת העליון, ובהיה הטומאה ביניהן, אין אותו העודף מביא הטומאה לתחת התחתון, מ"ש בין מלמעלה למטה ובין מלמטה למעלה, ובאמת ר"א משוה מדותיו וס"ל דאותו העודף מביא הטומאה גם מלמעלה למטה דכיון שיש בכל הזיז טפח אף שהעודף אין בו טפח מביא את הטומאה ומאי טעמא דר' יהושע:

ולפ"ז היה נראה לומר דע"כ ס"ל לר"י סט"ל רואין כאל הטומאה במקום שסופה להיות שם, והרי כשהטומאה תצא מתחת זיז התחתון תעבור כנגד העודף ואז ממילא יטמא תחת העליון, דהא בטומאה תחת המותר מודה ר"י דביניהן טמא, והטעם פשוט, דהא כשקורה רחבה טפח וחצי, וטומאה בארץ תחת הקורה, ומונחת בקצה רוחב הקורה, פשיטא דתחת כולה טמא כמ"ש לעיל, ואח"כ אם יתן קורה שרחבה טפח מכוון תחת הקורה הזו, רחוק ממנו טפח או יותר, ובאופן שלא מאהיל הקורה התחתונה על הטומאה, ולא תיחוץ, וכי ס"ד שתחת הקורה העליונה נטהר ופשיטא דטמא, ומש"ה ס"ל לר"י דטומאה תחת המותר זיז העליון טמא, דמה בכך שתחת הזיז העליון נמצא עוד זיז, מ"מ הא הזיז העליון מאהיל על הטומאה וז"פ, ומש"ה שוב כשטומאה תחת הזיז התחתון טמא הזיז העליון דסט"ל דרך העודף ורואין כמו שעכשיו הטומאה שם וממילא טמא גם זיז העליון, משא"כ כשטומאה ביניהן אין סופו לעבור תחת התחתון, וצ"ל דשני זיזין סובבים את כל הבית ואי אפשר להוציא הטומאה מתחת זיז התחתון בלתי שיעבור תחת המותר דאל"כ אין כאן סט"ל דהו"ל כמו נפתח אחד מהם דאפשר להוציא במקום שאין הזיז מעדיף, וסתמא דמתניתין משמע דקאי אלעיל מיניה דקתני זיז שהוא סובב את כל הבית, ומש"ה ר"י מטמא, אבל אי נאמר דסט"ל הו"ל כאלו הדלת פתוח לר"י, א"כ אמאי מטמא ר"י העליון בטומאה תחת התחתון ומטהר התחתון בטומאה תחת העליון, מכל זה היה נראה דר' יהושע ס"ל דסט"ל רואין כאלו גוף הטומאה במקום שסופה לעבור, ודלא כמש"ל:

אמנם כן, הנה הנמוקי יוסף בהלכות טומאה כתב לפרש המשנה הנ"ל וז"ל זיז שהוא סובב, נסרים שהבית מכוסה מהן יוצאין טפח חוץ לכתלים, ואוכל בפתח שלש אצבעות, כלומר אפילו יהיה כל הבית מכוסה מאותן נסרים כיון שראש אותן הנסרים משיגין על הפתח שלש אצבעות, אותן שלש אצבעות [הו"ל כמו. ב"ח] שהטומאה תחתיהן שהרי יוצאה להם בדרך הפתח, והטומאה סובבת את כל הבית אפילו אחורי הבית טמא ומהמשניות דאהלות משמע שאם היו בה גגים זה למעלה מזה שאם לא היו הגגין שוין נדבקין זה בזה אמרינן חביט רמי ומביאים את הטומאה מזה לזה. טומאה תחתיה, כלומר אם הטומאה תחת אותו הזיז או אותו האכסדרה, ר"א מטמא את הבית, אע"פ שהדלת סגור ונעול דס"ל דרך הטומאה לכנוס כמו לצאת אע"פ שהוא סגור או נעול. ור' יהושע מטהר, דס"ל אין דרך טומאה לכנוס כיון שהוא סגור, אע"פ דאמרינן שהוא דרכה לצאת כדפרישית לעיל שאין דרך שיהיה הבית כקבר אלא דעתו להוציאו משם ולהוליכו לבה"ק עכ"ל הנמוקי יוסף, וכ"כ הרא"ש ז"ל דלרב אלפס איירי שהדלת נעול ע"ש הרי דמוקי לה דמתניתין איירי שהדלת נעול דוקא ור"א מטמא דס"ל דהטומאה נכנס להבית אע"ג דהדלת נעול ור"י מטהר דאין דרך לכנוס כיון שהוא נעול, ורק לצאת משום סט"ל, ולפ"ז שפיר י"ל דר"י ס"ל דרק רואין הדלת כמו שהוא פתוח ומש"ה מטמא בטומאה בבית, דהא בטומאה תחת הזיז ג"כ מטמא אם הדלת פתוח, וטומאה בבית לא מהני הנעילה דכפתוח דמי וא"ש:

אך הא גופא קשה להבין אמאי בטומאה תחת הזיז נכנס הטומאה לבית אם הדלת פתוח אף לר"י, הא אין בו פו"ט, וטומאה תחת העודף שאין בו פו"ט ס"ל לר"י דתחת התחתון טהור, ומדברי הנמוקי יוסף משמע דבאורך הזיז נמשך נגד כל הפתח, ורק דהבית מכוסה בנסרים ובולט להלאה לרחוב פחות מטפח מאותן הנסרים, גם תמוה מאד אמאי לר"א טומאה תחת הזיזין הבית טמא אף שהדלת נעול, שהרי תנן בפ"ו דאהלות מ"ב קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה, והגיף אחד מהם את הדלת [כדי שלא תכנס הטומאה לבית בשעה שיעברו דרך האכסדרה שלפני הבית דיש תקרה ע"ג. הרב] וסמכו במפתח, אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו [בלא סמיכות המפתח, הו"ל מפתח כמאן דליתא והדלת חוצץ בפני הטומאה. הרב] טהור, ואם לאו טמא [דכל דבר הנסמך בכלים אינו חוצץ בפני הטומאה כדאמרן דאין אדם וכלים נעשים אהלים לטהר כו'. הרב]. ובתוספתא שם רפ"ז הובא בר"ש ז"ל ר' יהודה אומר משום ר"א אע"פ שהדלת נפתחה, הבית טהור, לפי שלא נטמא המפתח [אע"פ שנפתחה הדלת ואינו יכול לעמוד בפני עצמו הבית טהור לפי שלא נטמא המפתח שהרי בפנים סמכו ושם לא באה הטומאה ור"א לטעמיה דאמר כלי טהור הסומך לאהל חוצץ, המפרש ז"ז]. הרי בהדיא דס"ל לר"א דדלת חוצץ אם הוא סגור, ומה לי אם הטומאה עוברת או מונחת תחת הזיז וצ"ע [והריב"ש ז"ל בסי' שצ"ד הובא בב"י סס"י שע"א כתב דהמשנה איירי דהדלת פתוח ע"ש]:

והנה הרא"ש ז"ל כתב שם בהלכות טומאה, דבכל המשניות איתא טומאה בבית כלים שתחתיו טהורים לדברי הכל, והטעם הוא כיון שאינו אוכל בפתח טפח אינו מביא את הטומאה תחתיה, וכשהטומאה תחת הזיז מביא את הטומאה לבית לר"א, דר"א מחמיר טפי דבקל מביא הטומאה לבית, דר"א לטעמיה דמטמא בכזית טומאה מודבק לאסקופה ע"ש ובהגהות הב"ח ז"ל. וכן הוא בפירושו למשניות וז"ל זיז וכו' טהורים [הרי דגרס טהורים] כיון שאינו אוכל בפו"ט, ומיירי שכל הזיז הסובב את הבית אינו בולט מן הכותל טפח, שאם היה בולט טפח היה מביא את הטומאה מן הבית לתחתיו מידי דהוה אשני זיזין זה ע"ג זה, והעליון עודף על התחתון פחות מטפח והטומאה תחת התחתון דביניהן טמא, אע"פ שאינו מן הזיז נגד הפתח אלא שלש אצבעות מצטרף עם שאר הזיז ומביא הטומאה תחת כולו ואע"פ שאינו בולט מן הכותל טפח, אם היה אוכל בפתח טפח הוי אהל ומצטרף עם הפתח אם הוא תוך ג' נדבכין עכ"ל, הרי לפירוש הרא"ש ז"ל הכא איירי בזיז שאין בו פו"ט ולר"י לעולם טהור, ולר"א רק בטומאה בחוץ טמא, וא"כ ל"ק מכאן כלל לר' יהושע וא"ש [ועי' במלאכת שלמה ובחזון נחום וברמב"ם וראב"ד ז"ל פי"ז ה"ב]:

ואמנם אף להמשניות דידן דגרסי טומאה בבית כלים שתחתיו טמאים, ג"כ אין להוכיח דר"י ס"ל ע"כ דרואין הטומאה כאלו הוא שם, לפי פירוש האליה רבא שכתב בטעם פלוגתת ר"א ור"י, דר"א ס"ל דטומאה עולה למעלה למקצת אהל ומצטרפת עמו, וה"ה דטומאה דמקצת אהל יורדת למטה ומצטרפת עם אהל ומש"ה כמו דטומאה:

בבית מצטרפת עם המקצת אהל דזיז, דטומאה עולה למעלה ה"ה אם טומאה תחת הזיז ממקצת אהל הטומאה יורדת:

למטה לבית, ומש"ה בשני זיזין זה ע"ג זה, ואין בעודף פו"ט הן טומאה תחתיהן או ביניהן הכל טמא, ור"י ס"ל דטומאה נגד מקצת אהל עולה רק למעלה אבל לא יורדת למטה להצטרף עמו, ומש"ה בטומאה תחת הזיז אינה יורדת למטה להצטרף עם הבית, וה"ה בשני זיזין ס"ל לר"י דטומאה תחתיהן עולה הטומאה למעלה נגד מקצת האהל, העודף שאין בו רוחב טפח ומצטרף עמו, אבל טומאה ביניהן תחתיהן טהור דאין ממקצת האהל יורדת הטומאה למטה ופלוגתא דרישא וסיפא חדא היא עש"ה:

ונראה לפע"ד דפירוש הגר"א ז"ל מיוסד ע"פ התוספתא דסופי"ג, הובא בר"ש ז"ל סופ"י וסופי"ב דאיתא,