פתח האוהל טז

מקצתו וכל אשר באהל, זה שבא כולו ע"כ, והכ"מ שם כתב, בהא שכתב הרמב"ם ז"ל צירף ידו אל המשקיף זו איני יודע למה הוצרך שיצרף ידו שמלשון המשנה משמע דבנגיעה בעלמא טמא ואין צורך לצירוף יד, ואפשר דמשמע לרבינו דלישנא דנגיעה לאו דוקא ואינו טמא אא"כ צירף ידו, או אפשר דנגיעה היינו צירף ידו שכתב רבינו וכאלו יהיב טעמא למה אם נגע טמא וצ"ע עכ"ל, ובחזון נחום ובמרכבת המשנה ח"א וח"ג כתבו דרמב"ם ז"ל למד לה מסוגיא דנזיר (דמ"ג ע"א) אלא אמר ר"א צירף ידו משום טומאה איכא משום ביאה ליכא כו', ורמב"ם ז"ל אינו מפרש כפירש"י ז"ל ע"ש, עכ"פ מבואר דנוגע במשקוף טמא הוא משום דהו"ל בא מקצתו אל אהל הטומאה והוא מה"ת, אך כ"ז לר"י דחשיב ליה למשקוף מקצת אהל דגם טומאה תחת המשקוף הבית טמא וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל בפכ"ה, אבל לר' יוסי דס"ל טומאה תחת המשקוף הבית טהור וע"כ דאין זה חשוב מהבית, א"כ אמאי טומאה בבית יהיה זה חשיב כנכנס מקצתו אל האהל, אך בא"ר כתב שם דנוגע במשקוף טמא משום דעל עצמו מביא הטומאה בכ"ש כו' וא"ש גם לר"י, ועי' בר"ש (פט"ו מ"ח) שהביא התוספתא ובלבד שלא יגע בשקוף ושם איירי בקבר, ואין ה"ט לצאת מהקבר. והנה הרב והר"ש ז"ל פירשו מודבק למשקוף הבית טמא היינו מודבק תחת המשקוף מן השקוף ולחוץ, אך הרא"ש ז"ל כתב דמיירי שהאסקופה יוצאת לרה"ר ואין השקוף עליו, דאלו היה השקוף כנגד הטומאה היה מביא הטומאה לבית ע"ש, ולהרב ולר"ש ז"ל צ"ל ע"כ דאיירי שאין במשקוף פותח טפח ובתוספתא שהביא הר"ש ז"ל שם מודבק למשקוף הבית טמא ור' יוסי מטהר עד שיהיה בטומאה משך פו"ט, וכתב הר"ש כי ההיא דתנן לעיל סופ"י שאם תעלה ואינה נוגעת בשקוף פו"ט, ובא"ר שם שאם היה בה פו"ט היה מביא הטומאה לבית, ועי' בתוס' חולין (דף קכ"ו ע"א) סוד"ה אנן, ואיירי דהדלת פתוחה דאל"כ לא היה הטומאה נכנסת לבית וכמ"ש ברפ"י עש"ה:

יש להקשות לפמ"ש לעיל דר' יהושע ס"ל דרק רואין כאלו הדלת פתות, אבל אין רואין כאלו גוף הטומאה במקום שסופה לעבור, ומש"ה מטהר בשני חדרים ובהם שני ח"ז, א"כ אמאי ס"ל הכא היה נתון בתוך הבית הנוגע באסקופה מטפח ולמעלה טמא, אע"ג דס"ל דמודבק לאסקופה הבית טהור, משום דטומאה בתוך הבית אמרינן סט"ל, דמה בכך דסט"ל וחשוב כאלו הדלת פתוח, והרי הכא בלא"ה הדלת פתוח דאל"כ אף אם היה מודבק למשקוף היה הבית טהור, וא"כ מה לי אם הטומאה בפנים או בחוץ, וכן אם נאמר דאיירי שהטומאה תחת המשקוף וכמ"ש הר"ש והרב ז"ל ורק דאיירי שאין במשקוף פו"ט תקשה ג"כ אמאי טומאה בפנים הנוגע באסקופה טמא, מה בכך דהדלת כפתוח כיון דאין במשקוף פו"ט וכמש"ל בדברי השיטה בביצה (דף י'):

אך דל"ק, דהרי ע"כ הכא שאני דהא לפירוש הרא"ש ז"ל איירי שאין כאן כלל אהל ואעפ"כ טמא ע"כ דהכא גזרו טפי וכמ"ש הרמב"ם ז"ל דהוי מדרבנן, ובא"ר כתב דנוגע באסקופה מטפח ולמעלה טמא, משום גזירה דאיכא שם חור ומביא הטומאה, ובמשנה אחרונה שם פירש ג"כ משום גזירה עש"ה:

אך קשה לי מפי"ד מ"ד דתנן זיז שהוא סובב אפ כל הבית, ואוכל בפתח ג' אצבעות (זיז שהוא רחב טפח, וסובב את כל כותלי הבית מבחוץ וכנגד הפתח אוכל ג' אצבעות ועל שאר הפתח אין זיז, שאם היה אוכל כנגד הפתח טפח היה הבית טמא לד"ה. הרב]. טומאה בבית כלים שתחתיו טמאים [ובהא לא פליג ר' יהודא כמו דפליג בסיפא לפי שדרך טומאה לצאת. הרב], טומאה תחתיו ר' אליעזר מטמא את הבית (כיון דזיז חמור שמטמא בכ"ש מביא את הטומאה לבית בג' אצבעות. הרב], ור' יהושע מטהר, וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה [והאכסדרה אוכלת בפתח ג"א, וטומאה בבית, כלים שבאכסדרה טמאים, טומאה באכסדרה, ר"א מטמא ור"י מטהר, והלכה כר"י. הרב]. ע"כ:

וקשה דאמאי טומאה בפנים וכלים תחת הזיז מטמא ר"י משום סט"ל דהוי כאלו הדלת פתוח, ומה בכך דפתוח מ"מ כיון שאין הזיז מאהיל נגד הפתח טפח אינו מביא את הטומאה, דטומאה הבא מאהל אל אהל צריך שיגעו בהדדי באורך טפח, כמו דאיתא בהדיא בפט"ו מ"ב וג' ע"ש, וכמו בטומאה תחת הזיז דהבית טהור, והכא ע"כ דהדלת פתוח איירי, דאל"כ לא היה ר"א מטמא את הבית בטומאה תחת הזיז, וע"כ משום הכי הבית טהור דאינם נוגעים בהדדי באורך טפח ה"ה טומאה בבית, מה בכך דהדלת כפתוח מ"מ אין כאן טפח שיבא הטומאה וע"כ דר' יהושע ס"ל דרואין כאלו גוף הטומאה שם, וממילא כיון דרואין כאלו הטומאה מונחת תחת הזיז, תחת אותן שלש אצבעות, שוב הטומאה מתפשטת תחת כל הזיז כיון דאיירי בזיז שהוא רחב טפח כמ"ש הרב והר"ש ז"ל, דזה פשיטא דקורה הנתונה מכותל לכותל, דטומאה תחתיה אם יש בה פו"ט מביאה הטומאה תחת כולה, כמ"ש בפי"ב מ"ו, דאף אם הטומאה מונחת בקצה הקורה הן בקצה הרוחב הן בקצה האורך, כל שיש בגוף הקורה שם רוחב טפח דהטומאה מתפשטת תחת כל הקורה, אף שאין הטומאה אוכל רק כ"ש בקצה הקורה [ועי' עירובין דל"א ע"א], אבל טומאה תחת הזיז הבית טהור אף דהדלת פתוח, והזיז רחב טפח כיון דנגד הפתח אינו אוכל באורך רק ג' אצבעות אינו מביא את הטומאה לבית:

וכן נראה ג"כ ממשנה שאחריה דתנן שני זיזין זה ע"ג זה [ומכוונים זה כנגד זה. הרב], ויש בהם פותח טפח שכל אחד מן הזיזין רחבו טפח על טפח. הרב] וביניהן פותח טפח התחתון גבוה מן הארץ טפח, והעליון גבוה מן התחתון טפח. הרב] טומאה תחתיהן, תחתיהן טמא טומאה תחת התחתון כל מה שתחתיו טמא, ומה שע"ג טהור דחוצץ בפני הטומאה. הרב] ביניהם, ביניהן טמא [אם טומאה בין תחתון לעליון כל מה שביניהן טמא, אבל מה שתחת התחתון ושעל העליון טהור, דחוצצים. הרב] על גביהן כנגדו עד לרקיע טמא [ע"ג, על גבי העליון כנגד הטומאה, עד הרקיע טמא, וכל השאר טהור. הרב]. היה העליון עודף על התחתון פו"ט, טומאה תחתיהן או ביניהן, תחתיהן וביניהן טמא, על גביהן כנגדו עד לרקיע טמא [תחתיהן וביניהן טמא, דבין שהטומאה תחת התחתון בין שהטומאה ביניהן, אותו העודף שהעליון יותר על התחתון טפח, מערב את הטומאה בכל מקום, אבל מה שעל העליון ון טהור, דחוצץ. הרב] על גביהן [ע"ג העליון] כנגדו עד לרקיע טמא. היה העליון עודף על התחתון פחות מטפח, טומאה תחתיהן [תחת התחתון] תחתיהן וביניהן טמא [דאותו עודף מערב את הטומאה ביניהן ומביאה את הטומאה למה שתחתיה. הרב]. ביניהן או תחת המותר (אם הטומאה ביניהן, או למטה בארץ תחת המותר דהיינו כנגד העודף ולא תחת התחתון. הרב], ר' אליעזר אומר תחתיהן וביניהן טמא [ואע"ג דליכא טפח בעודף מביא את הטומאה לתחת התחתון, הואיל ועודף עליה. הרב], ר' יהושע אומר ביניהן ותחת המותר טמא, ותחתיהן טהור מה שבין הזיזין, ומה שתחתיהן בארץ כנגד המותר טמא, ותחתיהן טהור, מה שתחת התחתון דכיון דאין במותר טפח אין הטומאה באה תחת התחתון, והלכה כר"י. הרב]:

וקשה אמאי בהיה העליון עודף על התחתון פחות מטפח, והיה הטומאה תחת התחתון, מודה ר' יהושע דביניהן טמא, דאותו העודף מביא הטומאה מתחתון