פתח האוהל יד

לו לארון עוד פתח טפח, ואולי יש שם טעות הדפוס עש"ה:

והנה שם (פ"ד מ"ג) תנן הי' עומד [המגדל[ בתוך הפתח, ונפתח לחוץ, טומאה בתוכו הבית טהור, טומאה בבית מה שבתוכו טמא, שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס ע"כ והר"ש ז"ל הביא התוספתא דפ"ה היה עומד בתוך הבית ונפתח לחוץ וטומאה בתוכו הבית טהור טומאה בבית מה שבתוכו טהור, א"ר יוסי כן הלכה אימתי יפה כח הכלי להציל מכח צמיד פתיל או מכח אהלים, אם מציל הוא מכח צמיד פתיל בגולל ק"ו ע"י אהלים עיי"ש בר"ש ז"ל. וכתב שם המהר"ם מרוטנבורג ז"ל לתרץ סתירת המשנה ותוספתא דמתניתין דקתני טומאה בבית מה שבתוכו טמא היינו שיש פו"ט בין המגדל לקורות הבית וכיון שסט"ל רואין כאלו גוף הטומאה שם ממילא המגדל אינו מציל דאדם וכלים נעשים אהלים לטמא ולא לטהר כשטומאה ע"ג או תחתיהן, והכא בסט"ל הוי כמו דהטומאה עליו, והתוספתא איירי שאין בו פו"ט בין הקורות למגדל וא"כ לא הוי רק טומאת המשכה ובזה אדם וכלים נעשים אהלים לטמא ולטהר עי"ש [ועיין בתוס' יו"ט שם סוד"ה טומאה בבית ובחולין דף קכ"ו ריש ע"א]:

ולפמ"ש י"ל דגם התוספתא איירי שיש בו פו"ט ורק דבאמת בהא פליגי דהמשנה ס"ל דרואין כאלו גוף הטומאה שם ומש"ה המגדל אינו חוצץ דאדם וכלים אין נעשים אהלים לטהר כשטומאה עליהם או תחתיהם והתוספתא ס"ל דאין רואין כאלו גוף הטומאה שם ומש"ה טומאה בבית מה שבתוכו טהור משום דהמגדל חוצץ באהל המשכה. ולפ"ז א"ש דר' יוסי קאמר כן הלכה, משום דר"י לשיטתיה דלא ס"ל דרואין כאלו גוף הטומאה במקום שסופה לצאת:

ובזה יש לפרש המשנה דאהלות (פי"א מ"ז), הובא בחולין (דקכ"ו), כלב שאכל בשר המת, ומת הכלב [דאלו חי אפי' כולו בבית טהור, דטומאה בלועה בבעלי חיים אינה מטמאה. הרב] ומוטל על האסקופה [וצוארו לפנים. הרב], ר"מ אומר אם יש בצוארו פו"ט (רוחב הצואר טפח, ומשערין אותו ע"י חוט המקיף את הצואר, דכל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו ג"ט. הרב] מביא את הטומאה (דצד העליון שבו מאהיל על הטומאה וממשיך את הטומאה לבית. הרב] ואם לאו אינו מביא את הטומאה [דאינו פו"ט אינו מביא את הטומאה דלענין הבאת טומאה בעינן פו"ט. הרב]. ר' יוסי אומר רואין את הטומאה, מכנגד המשקוף ולפנים, הבית טמא, מכנגד המשקוף ולחוץ, הבית טהור [בודקים בגופו של כלב את מקום הטומאה, אם הוא מן המשקוף ולפנים הבית טמא, אע"פ שאין בצוארו רוחב טפח דטומאה טמונה בוקעת ועולה, ונמצא שהבית האהיל על הטומאה, והלכה כר"י. הרב]. ר' אליעזר אומר פיו לפנים הבית טהור, פיו לחוץ הבית טמא, שהטומאה יוצאת דרך שוליו [פיו לפנים ונקב זנבו מבחוץ, הבית טהור, אם טומאה מבחוץ, דמשום המשכה לא מטמאינן ליה שאין דרך מאכל לצאת דרך פיו אלא דרך נקב בית הרעי. פיו לחוץ ושוליו לפנים, הבית טמא, שהרי דרך פתח קטן זה היה סופה לצאת. הרב]. ר"י בן בתירא אומר ב"כ וב"כ הבית טמא בין פיו לפנים בין פיו לחוץ בין טומאה מכנגד המשקוף ולפנים בין טומאה לחוץ בין יש בצוארו טפח בין אין בצוארו טפח בכל ענין הבית טמא דטומאה יוצאה בין דרך כניסתה בין דרך יציאתה. הרב] ע"כ:

ואיתא בחולין (דקכ"ו ע"א) אמר רבא רואין את חלל הטומאה קתני, ור' יוסי בתרתי פליג וקא"ל לר' מאיר דקאמרת כי יש בצוארו פו"ט מביא את הטומאה אנן בתר חללה אזלינן [והכי קאמר ליה לר' מאיר דקאמרת לענין המשכה אם יש בצוארו כולו עם עובי דפנותי' רחב טפח ממשיך, אנן חלל טפח בעינן. רש"י] ודקא אמרת על האסקופה כולה טמא, מכנגד המשקוף ולפנים הבית טמא מכנגד המשקוף ולחוץ הבית טהור [ודקאמרת, על האסקופה כולה הבית טמא ואע"פ שאין פיו מן השקוף ולפנים דקחשבת כל האסקופה כלפנים, והאסקופה רחבה, ושקוף מחותך בו, שהדלת נוקף ושוקף בו כשסוגרין אותו ומההוא שקוף ולפנים הוי כלפנים. רש"י]:

. הרי דלר"א ולר"י בן בתירא אמרינן דכלב שאכל בשר המת סט"ל ורק דלר"א סופו לצאת דרך שוליו דוקא כשהיה חי ובהכי משערינן] ולר"י בן בתירה סופו לצאת אף דרך פיו דלפעמים הוא מקיא כמ"ש רש"י ז"ל, ור"מ ור' יוסי תרווייהו ס"ל דלא אמרינן כאן סט"ל ורק דלר"מ אם יש בעובי הצואר טפח אע"פ שאין בחללו טפח אמרינן חוקקין להשלים ולר' יוסי בעינן דוקא אויר חלל טפח בצואר הכלב:

ולפי הנ"ל א"ש דר' יוסי דס"ל בתיבת המגדל ואין ביציאתה פו"ט טומאה בפנים הבית טהור, דס"ל דרק רואין כאלו הדלת פתוח הואיל ועומד להפתח, והכא כיון דאין בהפתח פו"ט ואינו עומד להתרחב יותר הבית טהור, ומש"ה מטהר נמי גבי כלב שאכל בשר המת אם אין בחלל הצואר פו"ט ולא אמרינן ביה סט"ל, ור"י לשיטתיה, ור"מ דס"ל ג"כ דלא אמרינן בי' סט"ל כל שאין בחללו טפח, דבתוספתא דסופ"ח בשני חדרים הפתוחין לבית דלרבנן דר' יהודה לכ"ע אין אומרים דרואין את הטומאה כאלו היא עצמה במקום שסופה לצאת, ומש"ה לרבנן דר' יהודה הכל מודים בשני חדרים דהבית טהור כמ"ש לעיל, ומסתמא רבנן דר"י הוא ר"מ, ומש"ה ס"ל הכי לר"מ ג"כ דלא אמרינן סט"ל, ור"א דס"ל התם אליבא דר"י דהבית טמא גבי שני חדרים, וסתם מתניתין כר' יהודה אליבא דר"א דמטמא בשני חדרים. הרי דר"א ס"ל דרואין כאלו גוף הטומאה שם ושפיר ס"ל לר"א שוליו לפנים הבית טמא דרואין כאלו גוף הטומאה בבית שהרי ע"כ דרך נקב קטן כזה היה סופה לצאת, ור"א לשיטתיה, ור"י בן בתירה ס"ל ג"כ כר"א ורק דמוסיף דגם דרך פיו היה סופה לצאת לפעמים כשהוא מקיא ואין להקשות לפמ"ש פירוש התוספתא הא לר' יהודה ס"ל דכ"ע מודים בשתי חביות ובהן כשני חצאי זיתים דהבית טמא דהואיל ועומד להפתח כפתוח דמי, ורק דפליגי בשני חדרים אי רואין כאלו גוף הטומאה שם, ולרבנן דר"י דהוא ר"מ ס"ל, דלכ"ע אין רואין כאלו גוף הטומאה שם ורק דר"א ור"י פליגי אי רואין כאלו הדלת פרוח דלר"א הו"ל כפתוח ולר' יהושע הו"ל כסתום ומש"ה מטהר בשני חדרים. ולכאורה איפכא שמעינן להו דבחולין (דע"ג ע"א) איתא בהא דרבינא אמר בגד לאו לחתיכה קאי עובר לחתיכה קאי וכל העומד לחתוך כחתוך דמי פריך כמאן כר"מ דתנן (מקוואות פ"י מ"ה) כל ידות הכלים שהן ארוכות, ועתיד לקצצן מטביל עד מקום מדה (דברי ר"מ וחכ"א, נ"ב צ"ל) ר' יהודה אומר עד שיטביל את כולו, ופרש"י ז"ל דלר"מ א"צ לטבול רק עד מקום מדה משום דמה שעתיד לקוץ א"צ טבילה דכקצוץ דמי ולר' יהודה לאו כקצוץ דמי ע"ש, והכי נמי ס"ל לר"י באהלות (פ"ט מ"ח) דאיתא קורה שעשאה גולל לקבר [כסוי על פתח הקבר. הרב] אין טמא אלא כנגד הפתח [של הקבר והנוגע בקצה המונח חוץ לקבר טהור. הרב] עשה ראשה גולל לקבר והרי היא עומדת על הקבר כמו אילן הרב] אין טמא אלא עד ארבעה טפחים [הנוגע בד"ט סמוך לקבר טמא משום גולל, ומד' ולמעלה טהור, הרב] ובזמן שהוא עתיד לגוד [לקוץ ואע"פ שלא קצץ עדיין. הרב] ר' יהודה אומר כולה חבור [כל זמן שלא קצץ אע"פ שעתיד לקוץ. הרב] הרי דר"י ס"ל דלא אמרינן כל העומד לקוץ כקצוץ דמי' והכא ס"ל אליבא דכ"ע דכפתוח דמי הואיל ועומד להפתח, ור"מ דס"ל התם כקצוץ דמי וכן ס"ל בב"מ (ד"ק ע"ב)