פתח האוהל יג

מביא הטומאה מזה לזה, ואפשר דזה כוונת הרמב"ם ז"ל לומר האהל מצרפן היינו שיהיה הכל תחת אהל אחד, אבל לא בשני אהלים וחור טע"ט ביניהם:

ולפ"ז בהא דשני חדרים שהן פתוחים לבית, וח"ז בכל חדר דהבית טמא משום סט"ל, ע"כ אי"ל הטעם משום דרואין כאלו הדלתות פתוחות הואיל וסופם להפתח כפתוחים דמי, דמה בכך דכפתוחים דמי, מ"מ הא אין מצטרפים לטומאה כיון דאינם באהל אחד, וע"כ דהטעם הוא דהואיל וסופה לצאת רואין כאלו כבר שם, ומש"ה כיון דשני החצאי זיתים סופם לצאת דרך הבית הו"ל כאלו שניהם יחד בתוך הבית והאהל מצרפן, והבית טמא:

ואין להקשות כיון דרואין הטומאה כאלו היא במקום שסופה לעבור, היינו בהבית, כ"ש שהיו רואין שהדלתות פתוחים הואיל וסופם להפתח, וא"כ שוב יהיו גם החדרים טמאים, דהטומאה חוזרת מהבית להחדרים, כמו היכא דנפתחו הדלתות ממש, שכתב הש"ך דהטומאה חוזרת להחדרים, דז"א דבודאי אי"ל תרי חומרי דסתרי אהדדי, דהרי אם נאמר רק דהדלתות פתוחות הואיל וסט"ל, אכתי אין כאן שום טומאה דאין מצטרפי, וע"כ דנאמר, דרואין כאלו השני חצאי זיתים בבית, וא"כ איך שוב תאמר דהדלתות פתוחות דסט"ל ויפתחו הדלתות, והרי הטומאה מונחת בבית והדלתות לא יפתחו, וא"ת כי ע"כ יפתחו הדלתות כדי להוציא הטומאה, א"כ שוב אין כאן שום טומאה כלל דשני חצאי זיתים בשני חדרים אין מצטרפין ופשוט דאי"ל תרי חומרי דסתרי אהדדי ואם תטמא החדרים והבית יהיה תרי חומרי דסתרי אהדדי:

ובזה אפשר לפרש התוספתא הנ"ל, דא"ר יהודה אני אומר ד"א, והם אומרים ד"א, אני אומר להם מודה ר"א לר' יהושע בשתי חביות שפתוחות לתוך הבית שהבית טמא, על מה נחלקו על ב' חדרים של בית שר"א מטמא ור"י מטהר, והוא דר"י ס"ל דסט"ל הוא מטעם דרואין הפתח הואיל ועומד להפתח כפתוח דמי, ומש"ה גבי חביות דשתי החביות עומדים בבית בתוך אהל אחד והואיל וסופו של הצמיד פתיל הוא הפתח להפתח משום סט"ל, כפתוח דמי, א"כ שני החצאי זיתים כמונחים בתוך הבית, והבית טמא ובזה מודה לר"א (ואולי צ"ל ברישא מודה ר"י לר"א) אבל בשני חדרים ס"ל דטהור דמה בכך דרואין כאלו הדלתות פתוחות מ"מ השני חצאי זיתים אין מצטרפין, אבל ר"א ס"ל הטעם דרואין כאלו הטומאה בעצמה שם ומש"ה גם בב' חדרים של בית, הבית טמא כיון דרואין כאלו השני חצאי זיתים בבית במקום שסופם לעבור, ולפ"ז א"ש דר"א דהוא מתלמידי ב"ש [כמ"ש רש"י שבת דק"ל ותוס' ביצה דל"ה דלכן נקרא שמותי כידוע] אזיל בשיטת ב"ש דס"ל גבי בית שנסדק דבעינן ד"ט משום דרואין כאלו גו הטומאה במקום שסופה לצאת כמש"ל. ור' יהושע דהו מתלמידי ב"ה [דאמר בחגיגה (דכ"ב) בושני מדבריכם ב"ש כו'] ס"ל כב"ה דס"ל דסגי בסדק כ"ש, מטעם דרק רואין כאלו הדלת פתוח אבל לא כאלו הטומאה ממש שם וא"ש:

ורבנן דאמרי מודה ר"י לר"א על שני חדרים שפתוחים לבית שהבית טהור, על מה נחלקו על שתי חביות שר"א מטמא ור"י מטהר, היינו דרבנן ס"ל דלכ"ע אין רואין כאלו גוף הטומאה שם, ומש"ה בב' חדרים לכ"ע טהור, ורק ר"א ור"י בהא פליגי, דר"א ס"ל דרואין הפתח כפתוח, וממילא בשתי חביות טמא דשני הח"ז באהל אחד, ור"י ס"ל דאין רואין הדלת כפתוח, ורק דגזה"כ הוא סט"ל, וכמ"ש התה"ד הואיל ובאותה יציאה נטהר האהל, יאמר ההלכה שאותו פתח טמא, א"כ כ"ז כשהאהל טמא שיש בו כזית מן המת אבל בשתי חביות המוקפים צמיד פתיל שיש בהם חצי זית שכל אחד מהם טהור, א"כ לא נטהר שום אהל, לא אמרינן בהם סט"ל, ומתניתין דמטמא בשני חדרים הוא כר"א אליבא דר' יהודה וכמ"ש הר"ש ז"ל, ועי' לקמן כ"ד סס"ב]:

ונראה לפע"ד ליישב ג"כ קושית התוס' דחולין (דקכ"ה) דהנה באהלות (פ"ד מ"ב) תנן תיבת המגדל רגילים לעשות תיבות קטנות בתוך מגדל של עץ כדי הצניע בהם כלים ואוכלים ומשקים. הרב] יש בה פותח טפח] שיש בחללה פו"ט דלא הויא טומאה טמונה. הרב] ואין ביציאתה פותח טפח [דחור פתחה אין בו טפח. הרב] טומאה בתוכה הבית טמא ואע"פ שפתחה קטן כדמפרש טעמא מפני שדרך טומאה לצאת, ע"כ סופה לצאת דרך פתח זה לפיכך מטמאה מיד דרך יציאתה. הרב]. טומאה בבית מה שבתוכה טהור [הואיל ואין ביציאתה פו"ט אינו מביא את הטומאה. הרב] שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס שאין סופה להכניס לה מת. הרב), ר' יוסי מטהר מפני שהוא יכול להוציאה לחצאים או לשרפה במקומה ור"י מטהר דשמא אין סופו לצאת דרך פתח זה שיהיה בה שיעור טומאה שהרי יכול להוציאה לחצאין או לשרפה במקומה, ואין הלכה כר"י. הרב] והובא בחולין שם. והתוס' יו"ט הביא שם שהקשו התוס' וכי ר' יוסי לא יהיה מודה בהא דהמת בבית ולו פתחים הרבה כולן טמאים, ותירצו דדוקא בכזית מן המת לא ס"ל ר"י סט"ל אבל במת שלם מודה דאין דרך לשרפו ולנתחו פחות מכזית. והקשה הרא"ש ז"ל דהרי ר' יוסי קאמר שם (בפ"ג מ"ו) השדרה והגלגולת כמת לענין סט"ל ולא אמרינן דיכול להוציאה לחצאים או לשרפו במקומו, ותירץ דאפשר דר"י לדבריו דת"ק קאמר לדידי דוקא במת שלם אמרינן סט"ל ולדידכו אודו לי מיהת דדוקא השדרה וגלגולת כמת. וכתב עוד דר"י ע"כ פליג ג"כ ארישא אמגדל שהוא עומד בתוך הבית וטומאה בתוכה הבית טמא, דלר"י הבית טהור עי"ש. והתוס' יו"ט הקשה אמאי לא פליג ר"י בסופ"ג גבי ביב שיש בו פו"ט כו'. אמנם לפע"ד י"ל דהנה הא דלת"ק בתיבת המגדל דאין ביציאתה פו"ט הבית טמא, ע"כ דאין הטעם דרואין הפתח כפתוח דמי הואיל ועומד להפתח להוציא הטומאה, דז"א דהרי הפתח קטן דאין בו טפח וע"כ דרך פתח קטן כזה סופו לצאת כמ"ש הרב ז"ל אבל לא שיתרחב פתח תיבת המגדל, וא"כ מה בכך דפתוח מ"מ הא אין בו טפח ואין הטומאה יוצאה מתיבת המגדל לבית וע"כ דס"ל לת"ק דסט"ל הוא מטעם דרואין כאלו גוף הטומאה שם והואיל וסופה לצאת בתוך הבית, הבית טמא, ולפ"ז י"ל דר"י ס"ל דטעם סט"ל הוא רק דרואין הפתח כאלו פתוח, ומש"ה הבית טהור, ולמאי דס"ל להת"ק דרואין כאלו גוף הטומאה שם ע"ז קאמר ר' יוסי שיכול להוציאה לחצאין או לשרפה במקומה וא"כ הטומאה לעולם לא יהיה בבית, אבל עכ"פ מודה דרואין הפתח כאלו פתוח דהרי אף אם ירצה להוציאה לחצאין או לשרפה במקומה ג"כ יצטרך לפתוח הדלת ומש"ה גבי המת בבית הפתחים טמאים כיון דיש בהפתח טפח, והדלת ע"כ עומד להפתח אפי' כשיכנס רק להוציאו לחצאין או לשרפו במקומו, ורק הכא דתיבת המגדל שאין ביציאתה פו"ט בזה לא ס"ל לר' יוסי סט"ל, אבל המת בבית כו' וכן בשדרה וגלגולת וכן ברישא מגדל שהוא עומד בתוך הבית וכן בביב הקמור כו' מודה ר"י דהבית טמא דפתח העומד להפתח כפתוח דמי [וקצת היה אפשר לפקפק הרי אפשר לפתוח דלת המגדל לפחות מטפח ולא תצא הטומאה, ואפשר דמ"מ הדלת לא הוי חציצה דאנן ביטול בעינן לשיטה זו, והרי בכאן עומד ליטלו משם]. שוב ראיתי בחידושי הרש"ש ז"ל ובפירוש משנה אחרונה שכתבו כעין זה דר"י לא פליג רק בפתח שאין בו טפח אך לא דברי דבריהם עי"ש, ור"י בודאי פליג ג"כ אמשנה דפ"ט מ"ט, וכן צ"ל לתירוץ התוס' ובאמת שכן משמע בהדיא ברמב"ם ז"ל בפה"מ דדוקא הכא פליג ר"י משום דאין בפתח טפח ע"ש. ונראה בפירוש דיש