פתח האוהל קד

העורב ראשו לתוכה, וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפט"ז ה"ב היה כזית מן המת בפי העורב והאהיל ע"ג ארובה עד שנמצא כזית באויר ארובה, אע"פ שאין בה פו"ט הבית טמא עכ"ל. וא"כ כיון דהכזית בפי הארובה שוב אי"ל לבוד דהרי גוף הכזית מפסיק, והפרי מגדים או"ח כתב דמחלוקת הפוסקים הוא אי אמרינן לבוד דוקא באויר אבל לא כשדבר ממש מפסיק או דאפ"ה אמרינן לבוד ואמרינן דדבר המפסיק כנטול דמי. ולכאורה י"ל דבזה פליגי ת"ק ור' יוסי, אך יותר נראה דס"ל לת"ק דהכא דכיון דגוף הכזית מאהיל על הארובה טמא ולא דמי לכזית בבית כנגד הארובה דהבית טהור דליכא דבר המאהיל וכמ"ש שם הכ"מ, אבל הא ודאי דהעורב לא חשיב מאהיל דעוף הפורח לא מביא ולא חוצץ כמ"ש בפ"ח מ"ה:

והנה במשנה דרפ"ה תנן תנור שהוא עומד בתוך הבית ועינו קמורה לחוץ והאהילו עליו קוברי המת ב"ש אומרים הכל טמא, וב"ה אומרים התנור טמא והבית טהור, ר"ע אומר אף התנור טהור ע"כ, וכתב הר"ש ז"ל דאיירי בתנור שאין בו טפח והרא"ש כתב דיש בו טפח ע"ש בתוס' יו"ט, ואי נאמר כהר"ש ז"ל הרי י"ל לבוד בפחות מטפח אי נאמר לבוד בכלים והיה אפשר לומר דזה טעמו של ר"ע דמטהר התנור בלבד להקל ס"ל דאמרינן, ובתוספתא פ"ה הובא בר"ש ז"ל שם איתא א"ר יוסי בא ר' יוחנן בן נורי אצל אבא חלפתא א"ל מה אתה אומר בעין של תנור א"ל טמא א"ל אף אני אומר כן אלא שר"ע מטהר, עין של תנור שיש בה גובה טפח ואין בה רוחב טפח יש בה רוחב טפח ואין בה גובה טפח טהור ע"כ. הרי דאין בה טפח טהור, ואפשר דר"ע היא, ולפ"ז י"ל דר' יוסי דס"ל לבוד להקל בפחות מטפח ס"ל כשיטת ר"ע רבו דמטהר התנור [ועיין פסחים די"ח] ויש לדחות:

והנה במשנה סופ"ה תנן קורה שהיתה נתונה מכותל לכותל, וקדרה תלויה בה וטומאה תחתיה, כלים שבקדרה, ר"ע מטהר וחכמים מטמאין, וכתב הרב בשם התוספתא שאם היתה הקדרה משוכה משפת הקדרה ולחוץ בפו"ט דכ"ע לא פליגי דאינה מצלת וכלים שבקדרה טמאים, ואי פי הקדרה מודבק בקורה כ"ע לא פליגי דמצלת וטהורים, כי פליגי היכי דמשוכה מן הקורה וליכא פו"ט, רע"א מצלת וטהורים וחכ"א אינה מצלת וטמאים ע"כ. ולכאורה נראה דר"ע לשיטתיה דס"ל דאמרינן בפחות מטפח לבוד להקל, והנה היכא דרחוקה הקדרה טפח דלכ"ע טמא פשיטא דלא שייך לומר חבוט רמי הקורה ע"פ הקדרה ויהיה טהור דהרי פשוט באם פתוח טפח טמא ככל הכלים אשר תחת אהל המת ולא אמרינן חבוט רמי והקורות יורדות וסותמות אלא בפחות מטפח וז"פ:

והנה בתוספתא הובא בר"ש ז"ל שם (פ"י מ"ג) ארובה שבין הבית לעליה ואין בה פו"ט טומאה בבית כלים שבעליה טהורים, טומאה בעליה כלים שבבית טהורים, שאני רואה את הקורות כאלו הן יורדות וסותמות, ד"א אין טומאה נכנסת לאהל ואין יוצאה הימנו אלא בפותח טפח, כלים שכנגד הזית, רבי מטמא וחכמים מטהרים, אמר רבי רואה אני דבריהם מדברי ע"כ, וכתב הר"ש ז"ל רואה אני דבריהם מדברי, מדטהרו שאר הכלים וא"כ אין הטומאה עוברת שם וא"כ שכנגד הזית נמי טהורין, והגר"א ז"ל גריס הך הא דאני רואה את הקורות כאלו הן יורדות וסותמות דסיפא על הא דכלים שכנגד הזית ע"ש. הרי רבי דס"ל דכלים כנגד הזית טמאים אע"ג דהכא הבית בלא"ה טמא מ"מ לא ס"ל לבוד להקל, ורבנן דמטהרי הוא מטעם דרואים הקורות כאלו הן יורדות וסותמות וזה מטעם חבוט רמי ואפשר דהא דקאמר ר"א אין הטומאה נכנסת לאהל ולא יוצאה הימנו אלא בפותח טפח ומש"ה מטהרי רבנן הכלים שכנגד הזית לגירסת הגר"א ז"ל, י"ל דהוא מטעם לבוד להקל ומשום הכי באמת אין טומאה נכנסת לאהל בפחות מטפח:

אמנם יש להקשות מה שחידש אדמו"ר הגאון ז"ל דבמקצת טומאה בבית ומקצת טומאה כנגד ארובה, כיון דהבית בלא"ה טמא שוב אמרינן לבוד להקל לר' יהודה והמאהיל כנגד הטומאה טהור, שהרי הרמב"ם ז"ל כתב בריש פט"ז וז"ל היתה מקצת הטומאה תחת התקרה ומקצתה תחת הארובה, אם היה בארובה פו"ט הבית כולו טמא וכנגד כל הארובה טמא, אין בה פו"ט אם יש בטומאה כדי שתחלוק וימצא כשיעור תחת התקרה וכשיעור תחת הארובה הכל טמא, ואם לאו הבית טמא וכנגד ארובה טהור עכ"ל וכתב ע"ז הראב"ד ז"ל א"א כמדומה אני שיש כאן שיבוש, המשנה לא אמרה כן, שאם יש בה פו"ט כ"ש שכנגד ארובה טהור, אבל לשון המשנה מקצת הטומאה בבית ומקצתה תחת הארובה הבית טמא וכנגד הטומאה טמא, אבל לא מה שכנגד ארובה דכ"ש היא, וה"מ שיש בה פו"ט, אבל כשאין בה פו"ט ומקצת טומאה בבית ומקצתה תחת הארובה חלקו בה ר"מ ור' יהודה ור' יוסי, דר' יהודה אומר אף כנגד הטומאה טהור, ור"מ סבר כנגד הטומאה טמא, ור' יוסי אומר אם יש בטומאה כדי שתחלוק וכו' הכל טמא, ואם לאו הבית טמא וכנגד הטומאה טהור, ולעולם כל מה שכנגד ארובה שלא כנגד הטומאה טהור לדברי הכל וזהו העיקר עכ"ל. וכתב ע"ז הכ"מ ונ"ל שיש כאן ט"ס וצריך לכתוב וכנגד הטומאה טמא במקום וכנגד כל הארובה טמא, ויש ליישב הגירסא בדוחק דה"ק אם יש בארובה פו"ט המאהיל על מקצת הטומאה כמאהיל על כולה ע"כ. הרי דלד"ה רק המאהיל כנגד הטומאה טמא אבל כנגד ארובה שלא כנגד הטומאה טהור, אם מקצת טומאה בבית ומקצת כנגד ארובה, ופשיט דה"ה הכלים אשר בבית תחת הארובה שלא כנגד הטומאה טהורים כמו הכלים אשר ע"ג הארובה שלא כנגד הטומאה. ולפ"ז קשה איך נאמר דמש"ה לר' יהודה כנגד הטומאה טהור משום דכיון דהבית בלא"ה טמא שוב אמרינן לבוד להקל, והרי אם נאמר לבוד שוב יהיו הכלים שתחת הארובה בבית טמאים דכסתום דמי, משא"כ אי לא אמרינן לבוד הכלים בבית כנגד ארובה טהורים, וא"כ כיון דהוי חומרא בודאי דלא אמרינן לבוד, וג"כ אי"ל דהמאהיל טהור והכלים שתחת ארובה טהורים דהו"ל תרתי דסתרי, והוא השגה גדולה על דברי אדמו"ר ז"ל ומשנה אחרונה הנ"ל, ועל מה שכתבתי לעיל:

וראיתי בקרית ספר שכתב דהיכי דאיכא שיעור נגד הארובה אפילו מה שאינו כנגד הטומאה אלא הוא בבית כנגד האויר של הארובה שאינו נגד הטומאה טמא, כיון דאיכא שיעור נגד הארובה, והא דתנן וכנגד הטומאה טמא דמשמע דוקא כנגד הטומאה אבל שלא כנגד הטומאה וכנגד אויר הארובה טהור, ה"ה דאפילו כנגד הארובה שלא כנגד הטומאה טמא ומשום דתנן בסיפא בדליכא שיעור דכנגד הטומאה טהור דהוי רבותא דאפילו מאהיל על הטומאה טהו' כיון דליכא שיעור נגד אויר הארובה, תנא נמי בריש' דכנגד הטומאה טמא, וה"ה שלא כנגד הטומאה נגד אויר הארובה הואיל דאיכא שיעור טומאה נגד הארובה כדאיתא וכ"כ הרב ז"ל ברישא דיש בה פותח טפח ומקצת הטומאה כנגד הארובה דכנגד כל הארובה טמא עכ"ל, והוא תמוה שיהיו הכלים נגד הארובה טמאים אף שלא כנגד הטומאה ויהיה גרע טפי מכלים שבבית דטהורים אם טומאה תחת הארובה, והרי בתוספתא שהביא הר"ש ז"ל שם הנ"ל דתניא ארובה שהיא באויר ואין בה פו"ט וכזית מן המת נתון תחתיה ונתן דבר שהוא מקבל טומאה אם יש שם פו"ט הכל טמא, ואם לאו אינו טמא אלא כנגד הזית מן המת בלבד ע"כ. הרי דרק נגד הזית טמא והכי אי"ל כלל דנקט משום סיפא דלא קתני כלל שם סיפא דנגד הטומאה טהור ורק בנתן דבר שהוא