פתח עינים על זבחים קטו

תוס' ד"ה וקבל שכר על שתיקתו וכו' ותימא דבספרי דריש וכו' ושמא זה קורא נתיחד וכו'. עיין דבריהם. קצת קשה דמאי מקשו מהספרי שאני התם דיליף מדכתיב ביד משה כמו שהביאו הם ז"ל והרא"ם פרשת קרח ביאר דברי הספרי ע"ש משא"כ הכא. ותו תירוצם אינו מובן. ובספר תוצאות חיים חדש פרשת שמיני פירש דכונת התוס' דבפרשת יין ושכר כתיב וידבר ה' אל אהרן לאמר ופרשת קרח לא כתיב לאמר ובין הכא והתם הדבור למשה שיאמר לאהרן רק דהכא כתיב לאמר זהו נתיחד שמשה רבינו היה אומר לאהרן ואהרן היה אומרו לישראל דכתיב לאמר וכו' ע"ש והמסתכל יפה יראה שאין לשון התוס' מדוקדק ואינו מורה זה. ויראה דכונת התוס' להקשות דכיון דאשכחן פרשת קרח דהפירוש הוא אמר למשה שיאמר לאהרן א"כ הכא נמי נימא הכי. ותירצו דהכא והתם נאמר למשה שיאמר לאהרן אך קורא נתיחד שיאמר לאהרן לבדו ולא שיאמר הפרשה לישראל ובכלל לאהרן ככל התורה וכמ"ש בעירובין דף נ"ד רק זה יאמר לאהרן והוא יאמר לבניו וא"צ לומר לישראל דהפרשה אינה נוגעת להם. ולא שכונת התוס' לחלק בין זו לההיא דקרח. וכן נראה קצת מדברי מהרש"א באגדתיה. והכא זכה לזה בשכר ששתק ובפרשת קרח יען דקרח ערער להראות תוספת חיבה נתיחד נמי: ואם נפשך לומר יש לצדד דכונת התוס' דמה שכתוב וידבר ה' אל אהרן זה קורא נתייחד אבל לא שאמר לאהרן שהוא יאמר לבני ישראל רק פרשה זו נמי ככל הפרשיות דעלמא דנאמר למשה שהוא יאמר לאהרן וכו' כסדר משנה שאמרו בעירובין שם. וכתב רחמנא וידבר ה' אל אהרן לעשות יקר לאהרן לכתוב בתורה כך הגם שלפי האמת הוי ככל הפרשיות ודוק הטב: