פתח עינים על זבחים קיג
Petach Einayim on Zevachim 113b · פתח עינים על זבחים · free full Hebrew text
Open in the reader →איתיביה ר"י לר"ל מכל אשר בחרבה מתו וכו' מאי חרבה חרבה דמעיקרא ואמאי קרי ליה חרבה כדר"ח וכו' לא נגזרה גזרה על דגים שבים וכו'. שמעתי מקשים דהכא משמע דהא דלא נגזרה גזרה על דגים ריש לקיש היא ואלו בפ"ק דקדושין דף י"ג ר' יוחנן קאמר לה ע"ש: ויראה דר' יוחנן תרתי דריש מינה ומשמע ליה מכל אשר בחרבה דהשתא ודמעיקרא מתו וכולל הכל ומיתורא דקרא דריש ליה שבא לומר חרבה דהשתא והיינו דפריך לר"ל דמיתורא מורה דקאמר קרא חרבה דמעיקרא והשתא וללמד דא"י לא ירד בה מבול והיתה חרבה ומתו מהבלא והיינו דשפיר קמותיב לר"ל דבשלמא לדידיה קרא להכי הוא דאתא לחרבה דהשתא וכולל דמעיקרא ופשיטא דממילא אימעיטו דגים שבים דאינם בחרבה. אלא דמשינוי הכתוב דלא קאמר מכל אשר ביבשה מתו כי אורחיה דקרא לכתוב יבשה משמע לר"י דלא אתא לשלול דגים דוקא דא"כ לימא מכל אשר ביבשה ומדשני וכתיב בחרבה דמשמע חורב בלי גשם ללמד אתא על א"י דלא ירד מבול והיינו דמותיב לר"ל. ור"ל משני דאתא לאפוקי דגים ולהכי אתא קרא ולא משמע ליה האי דוקיא דהול"ל יבשה והיינו חרבה דמעיקרא: ומעין דוגמא אפשר לומר במאי דאמור רבנן בטעמא דלא נגזרה גזרה על דגים דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ומשמע דדגים לא השחיתו דעל הארץ כתיב וכמ"ש הרב נחלת יעקב והרב באר שבע וסבר ר' יוחנן כי האף אמנם דמקרא דאשר בחרבה משמע שפיר ולא דגים שבים אי איתא דלהכי לחוד אתא לימא מכל אשר על הארץ מתו כלישנא דקרא דאמר כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ומדשינה וכתב בחרבה ש"מ חרבה דהשתא נמי ורמז לא"י אשר לא גושמה וזו כחו לאותוביה על ר"ל. ור"ל משני דהוא סבר דלא אתא אלא לדגים ולא שמיע ליה האי דוקיא דהול"ל על הארץ: א"נ אפשר דס"ל לר"י דהשתא דכתיב מכל אשר בחרבה שמעינן ולא דגים. אלא דסבר דלאו להכי אתא לדגים דהא שמעינן מדכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ לאפוקי דגים דלא השחיתו וכיון דלא השחיתו לא מתו. אלא עיקר קרא אתא ללמד על א"י. ור"ל סבר דאצטריך בחרבה דה"א דגם שלא השחיתו מתו דבהדי הוצא לקי כרבא: א"נ יש לצדד דר' יוחנן סבר דמכל החרבה לאו לדגים אתי אלא לירידת מבול לא"י ודגים מסברא נפקא דלא השחיתו והיינו דקאמר פרק קמא דקדושין דמי שאינו בקי בטיב וכו' מביא מבול גם על הדגים. ואיהו לא קאמר דדגים לא מתו במבול מקרא דבחרבה רק הם דברי הש"ס דעייל בתוך מימרת ר"י וכדאמר התם ברישא מאי משמע וכו' בתוך דברי ר"י והא נמי דכוותא. והש"ס סובר דתרתי ש"מ ודוק הטב: