פתח עינים על יומא לח:

רקביבות תעלה בשמותן דלא מסקינן בשמיהו. אפשר לומר במה שראיתי להרב החסיד מהר"ר אליעזר פואה זצ"ל בס' מדרש בחידוש והוא פירוש על ההגדה בפסקת מתחלה עע"ז דכשם שאמרו דאם אומרים שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר כך כשמספרים בגנותו מצטער ויש לו כפרה ולזה שנינו ג' מלכים אין להם חלק לעה"ב כי בספור זה וכיוצא הוה להו כפרה עכ"ד וז"ש רקביבות תעלה בשמותן דאם היינו מזכירים שמם אף דרך גנות היה להם איזה כפרה ואינם כדאים לזה. ועמ"ש אני בעניי בס' הקטן פני דוד פ' מסעי בס"ד ע"ש:

ארחב"א אמר"י ראה הקב"ה שצדיקים מועטין עמד ושתלן וכו' אפשר במה שאמרו המקובלים דזמנין אתו צדיקי בעיבור או גלגול לזכות את הדור ולא לצורך עצמן ואמרו פ"ק דע"ז עץ שתול ולא עץ נטוע כלומר דשתול משמע נטעוהו וחזרו ושתלוהו וזה אפשר דרמז ראה הקב"ה שצדיקין מועטין עמד ושתלן כלומר מחזירן פעם אחרת בעיבור או בגלגול לזכות את דורן והיינו דדייק לומר ושתלן:

ארחב"א אר"י כיון שיצאו רוב שנותיו וכו' עמ"ש בעניותנו בס' הקטן דברים אחדים דף ק"ם ובקונטריס צוארי שלל על ההפטרות בהפטרת יום א' דר"ה. ועיין בקונטריס חסדי אבות הנדפס בסוף שם הגדולים חלק א' דף צ"ו בס"ד: