פתח עינים על תענית ז.

א"ר יהודה גדול יום הגשמים כיום שנתנה תורה וכו' רבא אמר יותר מיום שנתנה תורה וכו'. אפשר לומר במשז"ל לקמן אין גשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהם של ישראל ולזה אמר כיום שנתנה תורה דאז ישראל נקיים מכל חטא. ורבא אמר יותר מיום שנתנה תורה דאלו התם היו עושים הכנה בעצמם ויחן שם ישראל באחדות אחד וגדול הש'. וביום הגשמים רחמי שמים גברו למחול עונותם מחסדו יתברך:

וכל העוסק בתורה שלא לשמה וכו' הקשו התוס' מדאמרינן לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה שמתוך וכו' ותירצו דתרי שלא לשמה הוו וכו' ע"ש והרב מהר"ש פרימו תירץ דהתם איכא מצות בהדי תורה והמעשה הטוב ומשו"ה שרי אבל הכא מיירי בעוסק בתורה לחוד שלא לשמה וליכא מצות ומשו"ה נעשי' לו סם המות וכו' ע"ש וק"ק דהא אתמר בי מדרשא ריש איכה רבתי רב הונא אמר למוד תורה אפי' שלא לשמה שמתוך וכו'. וכן אמרו ברעיא מהימנא פ' תצא דף זר"ע יעסוק בתורה אף שלא לשמה וכו' (ד)הרי דבמדרש ורעיא מהימנא נקטי תורה לחוד ואי כדסבר רב דשריותא לא הוי אלא כי איכא מצות בהדי תורה הוו דייקי למנקט תורה ומצות: ומדברי הרמב"ם סוף ה' תשובה נראה דגם הוא סובר דתרי שלא לשמה הוו אמנם כתב שם דהעוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע פורענות הוא שלא לשמה וע"ז כתב ואמרו חכמים לעולם יעסוק בתורה ואפי' שלא לשמה שמתוך וכו'. ואפשר שלדעת הרמב"ם אם לומד כדי שיקרא רבי או כדי שיכבדוהו אסור ולדעת התוס' שרי ולא אסיר אלא לקנטר. ויש לדחות דגם להרמב"ם אם לומד שיקרא רבי ויכבדוהו נהי דבהא לא אמרו יעסוק אפילו שלא לשמה. אמנם אינו בסוג נעשית לו סם המות דההיא איירי דוקא לקנטר כמ"ש התוס' ולפ"ז להרמב"ם יש ארבעה סוגים מ"ש לעולם יעסוק בתורה שלא לשמה הוא כדי לקבל שכר [עה"ב] או כדי שלא תגיע לו פורענות והסוג שני הוא שיקרא רבי ושיכבדוהו ועל זה לא אמור רבנן לעסוק. והג' לעסוק לשמה לא מפני היראה ולא ליקח שכר אלא מפני אהבת ה' דוקא. והד' לקנטר וכיוצא שנעשית לו סם המות. ועיין עוד מ"ש הרמב"ם ודוק הטב:

והאיכא שפירי דגמירי וכו' עמ"ש בעניותי בספרי הקטן ראש דוד פ' מקץ בס"ד: