פתח עינים על תענית כט.

וכתיב ותסגר מרים ז' ימים דה"ל כ"ט בסיון וכו' ותניא בכ"ט בסיון שלח משה מרגלים וכו' כתב רבינו ישעיה הראשון מטראני הזקן בחידושיו וז"ל מכאן מוכח שביום ז' להסגר מרים קודם שנסעו מחצירות שלח משה מרגלים ולמחרת נסעו העם מחצירות ובאו למדבר פארן וכו' ע"ש ולכאורה קשה דהכתיב וישלח אותם משה ממדבר פארן ויש לישב. ובסדר עולם אמרו סוף פ' ח' נסעו מחצרות ובאו למדבר פארן בכ"ח בסיון ובכ"ט בסיון שלח משה מרגלים וכו' ע"ש:

רש"י ד"ה וישב וכו' בפומיהו. עד כאן לשון רש"י ומתיבת כדאמרינן עד סוף הלשון אינו מרש"י אלא הוא גליון וקבעוהו ברש"י בשבוש. לקוטי רבינו בצלאל כ"י:

תוס'. ד"ה וישב וכו' ואומר ר"י אע"ג דאין אותו פסוק וכו'. וקשה דדברי ר"י הם תלמוד ערוך בערכין דף י"ב ומה בא לחדש ר"י וזה שמעתי מקשים כד הוינא טליא:

והיה דולק והולך כל היום כלו שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. ראיתי לכתוב כאן חידוש שמצאתי במדרש איכה מרז"ל כ"י וז"ל בקיצור אמר הקב"ה לירמיה לך ענתות שכל זמן שירמיה בעיר לא היו אויבים נכנסים לתוכה ולכך שלחו הקב"ה לענתות והלך ומיד שיצא נכנסו שם האויבים והדליקו את העיר ושרפו בית המקדש. וכשחזר ירמיה לבא לירושלים ובא עד חצי הדרך ועלה על הר אחד קרוב לירושלים כשלשה מילין וראה העשן וכו' מיד קרע ירמיה בגדיו ונתן אפר על ראשו ומיהר לבא הולך ובוכה וצועק וכו' ומיהר לבא כי כבר עברו ימים רבים שהיה ירמיה נער ונבוכדנצר וירמיה היו מטיילים יחד ואותו היום לא היה נבוכדנצר מלך כי אם עני ונבזה והיה אומר מי יתן והייתי מולך על כל העולם כלו הייתי בא על ירושלים ושורף בית המקדש והעיר והורג הכל והשאר אני אוליכם בשבי. ראה ירמיה ברוח הקדש שהשעה עומדת לו וכל היוצא מפיו עתיד להיות. שאל ממנו תן לי ירושלים א"ל לא אתן, שוב א"ל תן לי בית המקדש א"ל לא אתן, שוב אמר לו תן לי ע' סנהדרין א"ל לא אתן. שוב א"ל תן לי תנוקות של בית רבן א"ל לא אתן. א"ל מה תתן לי א"ל כל מה שתוכל להציל ולהוציא מן העיר מחצי היום עד הערב. ולכך מיהר לבא לירושלים ולא בא עד הערב ואינו יכול להציל איש וזהו שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב עכ"ל המדרש כ"י והטעם שהיה קרוב דעת לירמיה עם נבוכדנצר וגם שציוה לנבוזראדן עליו מאד הם מפלאות תמים דעים כי ירמיהו היה גלגול שלמה הע"ה ונבוכדנצר זרע בתו כי שלמה הע"ה גייר למלכת שבא ובא אליה וילדה בת ומן הבת נולד נבוכדנצר כמ"ש סדר הדורות דף ל' ע"ד וע"ש דף ל"ד ע"ג וסוף ע"ד:

לא קבעתיו אלא בעשירי וכו' עמ"ש בעניותי בספרי הקטן דברים אחדים דף ק"ח בס"ד: