פתח עינים על תענית ל.

ערב ט"ב לא יאכל אדם שני תבשילין וכו' מהר"ם ן' חביב בתשובה כ"י אסר כל מין שני תבשילין אפי' פירות שנאכלים חיים וכו' והבאתיו בס' הקטן ברכי יוסף סי' תקנ"ב ולעת הלום אין תשובות הרב בידי. אמנם דבריו פשוטים שכן מרן בש"ע לא התיר אלא פירות חיים ועמ"ש מרן בב"י ומשם באר"ה: וראיתי להריטב"א בחידושיו שכתב וז"ל עיקרן של דברים דהכא שהוא משום תענוג וחשיבות אין לומר שיהא דג וביצה שעליו נדון כשני תבשילין כמו שאמרנו לענין ערוב וכו' אלא כל שהוא בשני תמחויים ואפילו ממין אחד כגון שהאחד צלי והא' מבושל וכיוצא הרי אלו שני תבשילין וכל שהם בתמחוי אחד וקדרה א' אפי' כמה מינים ביחד אינו אלא תבשיל א' וכן דעת מורי בשם רבינו בשם רבותיו. ולענין מיני פירות נראה דכיון דלענין בש"ג כל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בש"ג וכו' שאף לענין ט' באב כן וכו' אבל בתוספות אוסרים בכל מיני פירות מבושלים וגם רבינו הגדול לא התיר אלא בפירות חיים נראה שמדמין דבר לענין ערוב להחמיר עכ"ל: הרי שכתב משם התוס' והרמב"ן לאסור פירות מבושלים כמו שפסק מרן וכדברי הרב מהר"ם ן' חביב הנז' איברא דבתוס' שלפנינו נראה להפך שכתבו בסוגיין ד"ה ערב ט"ב דכל דבר שנאכל כמות שהוא חי כמו גבינה כמו תפוחים אין בהם תורת בישול כלל. אמנם ראיתי בהגהות מיי' שכתבו ריצב"א היה אוסר לאכול תפוחים מבושלים עם תבשיל אחר מדיוצא בהם משום ערובי תבשילין כדאיתא בירושלמי דנדרים עכ"ל הרי דריצב"א שהוא מרבותנו בעלי התוס' אסר כמ"ש הריטב"א בשם התוס'. ותוס' שלפנינו הם תוס' אחרות. כידוע דכמה אופני תוספות יש: ומ"ש הריטב"א דאין נראה דדג וביצה שעליו יהיו ב' תבשילין. גם למה שפסק מרן בש"ע להחמיר בשני מינים בקדרה אחת ופסק דמין אחד בב' קדרות הם שני תבשילין מ"מ פסק דאם הוא דבר שדרכו בכך שרי ודלא כמ"ש בהגהה בס' גן המלך סי' קמ"ב דתנן ושוין בדג וביצה שעליו לאשמועינן לענין ט"ב ע"ש דליתא שהרי כמה גדולים ס"ל דאפי' כמה מינים בקדרה אחת שרי וכמ"ש הריטב"א וכמו שהובא דעתם בב"י ע"ש. ואפי' לדידן דמחמירינן אם דרכו בכך מותר כמ"ש בש"ע ועמ"ש הרב שיירי כנה"ג. ומסתמות דברי מרן בש"ע דאסר מין א' בשתי קדרות משמע אפילו הם מבושלים באופן אחד וכ"כ הרב כנה"ג בתשובה ח"ב סי' ל"ז אך הרב מגן אברהם והרב אליה רבה והרב קרבן נתנאל כתבו דדוקא אם יש שינוי שהאחד בלילתו עבה והא' בלילתו רכה אבל אם שניהם בשוה אין קפידא בשני קדרות ומסתמות הפוסקים נראה כהרב כנה"ג בתשובה הנז': ומיהו אם רבים בני הבית וניכר שעושים מין א' בשתי קדרות בשוה להספיק לכלם וכן דרכם לעשות בשאר ימות השנה כשאוכלים מין אחד וכיוצא נראה להתיר והבו דלא לוסיף עלה דלא כמשמעות הרב כנה"ג בתשובה הנז' ודוק הטב: