פתח עינים על תענית כא:

א"ה איקום אנא איזיל לגביה דמר. מקשים איך נמשך מהקודם מ"ש איזיל לגביה דמר. ונראה פשוט דר"נ בר ר"ח נפשו אוותה להיות בחברת רב נחמן בר יצחק והיו לאחדים למשקל ולמטרי. ובראשונה היה סובר שהיה מתכבד רנב"י בהיותו במקום מכובד קראו שיהא רנב"י במקום מכובד. והשתא דרנב"י אייתי מתניתא בידיה דאין המקום גורם אמר אי הכי דאין המקום מכבד איזיל אנא לגביה דמר כי רצוני להיות בחברתך דלבי ולבך קרבו"ת יחפצו:

מוטב שיבא מנה בן פרס וכו' יש להרגיש דאמאי נקט לשון זה דנמשך זלזול לאביו והול"ל לשון יותר הגון שלא יהיה נגלה שהוא גדול מאביו כגון שיאמר שהוא ילך אצל רב נחמן בר רב חסדא לכבודו ולכבוד אביו ותו לא. ומהכא משמע קצת דסתם רב נחמן אינו רב נחמן בר יצחק דרב נחמן הו"ל יקרא דבי נשיאה והיה דיין וזו מחלקת רש"י והתוס' כידוע:

א"ל לרב נחמן איכא מותנא וכו' ר"נ הוה במחוזא בסוף תחומי בבל סמוך לא"י ואין ישוב ביניהם אבל רחוק היה מא"י ופריך דאפי' שפחה ושפחה נמי אע"ג דמרחקי מהדדי כעובדא דשמואל דחשיב סביבותיה הואיל וליכא ישוב ביניהם ומשני לא אמר שמואל אלא משום דאזלי שיירתא אבל בא"י לא שכיחא שיירתא. נמוקי רבינו בצלאל בשם תוספי הרא"ש:

אם גבירה לוקה וכו' כתבו התוס' פירוש זו ארץ ישראל וצריך לדעת מאי קמ"ל. ואפשר לומר דהתוס' אתו לאשמועינן דלא תימא דאי איכא עיירות א"י המפסיקות לית לן בה לז"א זו א"י דכיון דאיכא צריך לגזור זולתי היכא דיש עיר מבבל דמפסיק. וזכורני דבימי חרפי כתבתי איזה דרכים ונאבדה הכתיבה:

לרבא כל מעלי יומא דכפורי עמ"ש אני בעניי לעיל בראש השנה על דף כ"א בס"ד ע"ש: