פתח עינים על תענית כא.

א"ל רבי יוחנן אהדר ואוקי בנפשאי כי לא יחדל אביון וכו'. קושטא קאמר ליה ולא היה בזה כגונב דעתיה דאילפא דאיהו מהדר משום דקיימא ליה שעתא. דאיהו בלאו הכי מהדר משום דשמע למלאכי השר' דבעו למקטלינהו שמניחין חיי עולם ולזה הסכים בדעתו לחזור וא"כ שפיר קאמר ליה אהדר ואוקי בנפשאי כי לא יחדל:

אזל תלא נפשיה וכו' וטבענא וכו' ק"ק בלא זה תיסגי לומר כי שיח וכי שיג לו לרמוז כלהו תנויי במתני' ואפשר דרמז רמז להם דאם הוא היה חוזר היה בסכנה דאם חזר מר ניהו הוי רישא דקדי' לרבי יוחנן והיה צריך ליפטר כדי שרבי יוחנן יהיה לראש ע"ד שאמרו בשלהי יומא דרבי חנינא לא רצה להשלים עם רב דחזא בחלמיה דהוי רישא לכן אמר טוב שילך לבבל ושם יהיה ראש. ולזה רמז בספינה [כשמו אילפא] שיפול ויטבע כלומר שניצול מהמיתה במה שלא בא. ועם כל זה אי לא פשיט ממתני' ישליך עצמו וכו' ולא ירויח במה שלא בא עם ר' יוחנן ודוק:

אמר גם זו לטובה אפשר דכשהיו לו יסורין מקבלם מאהבה ומכוין למתק הדינים וליחד קב"ה וז"ש גם ז"ו שהיא המ' לטו"ב יסוד ויהיה יחוד גמור. וכשהי"ל טובה מורה דיש שפע רב לנשמתו ומכוין ליחוד קבה"ו ואומר גם זו לטוב כמדובר. וזו שהיא מ' פשוט בזהר הקדוש ואפ' רמז שהיא מדה ז' ומתיחדת עם ו' אחד גי' ז"ו ועוד כתבתי ברמזים במקומו בס"ד ועיין מה שרמזתי לעיל בקונט' זה בברכות על דף ה' בס"ד ע"ש ודוק הטב. ושמעתי כי נחום גימטריא גם זו לטוב:

ושקלינהו לספטיה ומלונהו עפרא כי מטא להתם וכו' כן עיקר הגירסא וכן הוא בספרים מדוייקים וליתא לאידך גירסא דגרסי למחר כי חזנהו אמר גם זו לטובה דאם כן איך הוליכם והא אין סומכין על הנס. לקוטי רבינו בצלאל כ"י:

האי עפרא מעפרא דאברהם דכי הוה שדי עפרא הוו סייפי וכו' הכי אמרינן פ' חלק דא"ל אליעזר לשם רבא. ומ"ש במדרש איפכא כבר תירץ מהרימ"ט דהא והא הוי וכמ"ש הרב ישרש יעקב דף קי"ב ועיין בשוחר טוב מזמור ק"י ומשם בארה: