פתח עינים על סוטה לב

מפני מה תקנו תפלה בלחש וכו'. מה שהקשה הרב באר שבע בתוספותיו על פי מ"ש מהרש"א באגדתיה לק"מ. ולשון תקנו דקשיתיה. לדברי מהרש"א יש לישב דהיה להם לתקן שיאמרו הכל בקול רם ותו לא הוה מקטני אמנה ולמה תקנו כה"ג להכי קרי לתפלה בלחש תקנה משום דמשמע ליה דחנה שהתפללה בלחש מוכח דהכי תקון מעיקרא ומסיבה דהכי תקון נמשך האיסור וכך עשתה חנה כמו שתקנו דאי בימי חנה הוו מצלו בקול גם היא היתה יכולה להתפלל כך אלא נראה דהיתה תקנה קדומה ומפני מה תקנוה והשיב משום שלא יתבישו והשתא דתקון נולד האיסור דהמשמיע אסור. והרב מהר"ש אלגאזי תירץ למ"ש המגביה. ואמאי לא חש למשמיע שהוא מקטני אמנה. א"נ אפשר דחנה היא היתה אם לזה בנביאותה וחסידותה ולא היו העם נוהגים כן והראיה מעלי אלא שאח"ך תקנו לנהוג כחנה ונמשך מהתקנה דהוי מקטני אמנה ונביאי שקר וז"ש מפני מה תקנו שהי"ל להניח שינהגו כמנהג' שיתפללו בקול רם ואז ליכא מקטני וכו' ותירץ משום עוברי עבירה ודוק הטב כי קצרתי: