פתח עינים על סוטה יב.

תנא עמרם גדול הדור היה וכו' עמד וגרש את אשתו וכו'. אפשר דסבר כסברת הרב יפה מראה לחד פירושא דעל כל צרה שלא תבא אסור בת"ה כמ"ש הרב שיירי כנסת הגדולה א"ח סי' ר"ם הגה"ט אות ז' במ"ש בירושלמי בשעה שאתה רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה ע"ש. ועמרם היה יכול לפרוש רק שרצה שכלם יפרשו ובהיותם נשואות מי מפיס לכך עמד וגרש שיגרשו כולם:

שפרעה לא גזר אלא על הזכרים וכו' אפשר שכונתה כי פרעה גזר על המועט כמ"ש ביבמות דף קי"ט רוב נשים מתעברות ויולדות מיעוט מפילות וכל היולדות מחצה זכרים מחצה נקבות סמוך מיעוטא דמפילות למחצה נקבות והו"ל זכרים מיעוטא, והוא גזר על הכל. ומ"ש שפרעה גזר בעה"ז ואתה בעה"ז ובעה"ב. לפי פשוטו אפשר לומר במ"ש בזוה"ק דמי שלא נשא גדול עונו וכן אם לא היו [לו] בנים וצריך לבוא בגלגול וז"ש ואתה בעה"ב שיאבדו עה"ב וצריך עונשים מרים וכמ"ש פ"ק דברכות שאמר ישעיה לחזקיה כי מת אתה בעה"ז ולא תחיה לעה"ב וכו' ע"ש וזהו שאמרה ואתה בעה"ז ובעה"ב כי גם אם קיים פו"ר נענש מיהא וכיון שהיא גזרה כוללת ודאי ימצא מי שלא נשא או לא קיים ואם גרשו הנשואות ודאי הבחורים לא ישאו אשה ושפיר אתי מ"ש וגזרתך בעוה"ז ובעה"ב. א"נ במ"ש הרב המוסמך מהר"ם גאלאנטי בתשובה כ"י משם זהר כ"י שכל הזוגים לש"ש אינם לבטלה רק מולידים בנים בג"ע ולעה"ב באים אצל אביהם והבאתיו בקונט' שם הגדולים ח"א דף קכ"א וז"ש בעה"ז ובעה"ב דאף מזיווגים שאין עיבור בפועל מתעברים בכח ובאים לעת"ל ועיין מה שפירש רש"י ודוק:

עמדו כלן והחזירו נשותיהן. מכאן ק"ק עמ"ש הרב המופלא ח"ק כמהר"ר חיים ן' עטר זלה"ה בספר אור החיים פ' במדבר דשבט לוי היו מועטין שפירשו בגזרת כל הבן הילוד כעמרם והגם דעמרם החזיר אין ללמוד ממנו דכלם החזירו כי הוא בא אליו הדבר בנבואה וכו' ע"ש. דהרי קאמר עמדו כלם והחזירו נשותיהם משמע דכל מי שגירש החזיר. וגם דברי מרים בטענותיה נאמנים אמריה ומדוע שבט לוי נזורו אחור להתעסק בפו"ר וההוא נהר יחרב ח"ו כמו שהאריכו בזוהר הקדוש. והפשוט שלא היו בשעבוד ולא היו בגזרת כן ירבה כמ"ש הרמב"ן והזכירו הרב הנז' עצמו וקלסיה וע"ש מה שהאריך:

ויקח ויחזור מיבעי ליה וכו'. ראיתי למהרימ"ט בתשובותיו ח"א סימן ס"ד שהקשה דבפ' משוח מלחמה (סוטה דף מ"ג) דמעיט מחזיר גרושתו שאינו חוזר מדכתיב אשה חדשה ואמאי לא דייק מדכתיב כי יקח ולא כתיב כי יהיה ותי' הרב ז"ל דהתם אצטריך כי יקח לחלק דינן של אירוסין מדינן של נשואין ע"ש ויש לדחות דהו"ל לכתוב כי יהיה ושפיר הוה ידעינן דין חלוקת אירוסין מנשואין דהא בהך קרא כתיב לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר ועל כרחין בנשואין איירי דאי בארוסין היה יוצא עם אנשי הצבא כדכתיב ומי האיש אשר ארס אשה ילך וכו' ועוד דכתיב ושמח את אשתו דמשמע דאיירי בנשואין וא"כ אף דלא כתיב יקח הוה שמיע לן דאיירי בנשואין: אמנם אפשר ליישב דלעולם שייך כי יקח גם במחזיר גרושתו והא דאמרי' הכא בשמעתין ויקח ויחזור מיבעי לי' ה"ק דלשון קיח' ברוב המקומות נאמר על הנושא אשה חדשה ולכן הו"ל לכתוב למנקט לשון ברור דנשמיעיניה שהחזירה ואמאי נקט ויקח דסתמו על אשה חדשה. ואולם בההיא דפ' משוח מלחמה לית לן למעט מחזיר גרושתו מדכתיב כי יקח כיון דגם במחזיר גרושתו שייך שפיר לשון קיחה דאחר שלוחיה עושה בה לקוחין בכסף וכיוצא וגם קרא דהתם איירי בנושא בתולה או אלמנה או יבמה ובכגון זו אין לדקדק מכי יקח כיון דקרא איירי בכל מיני נשואין וגם במחזיר גרושתו שייך קיחה ודוק: