פתח עינים על שבועות טו.

מלמד שאחד המרבה ואחד הממעיט וכו'. הקשה הרב עיון יעקב דאמאי אצטריך קרא דעולת העוף נילף מעולת בהמה ומנחה ואולי י"ל דה"א דוקא עני מדוכ' מנחתו ריח ניחח כדכתיב זה עני קרא וה' שמע עכ"ל ויראה לומר בסגנון אחר במ"ש הוא עצמו בסוף מנחות אהא דאמרינן התם א"ר זירא מאי קרא מתוקה שנת העובד וז"ל כי הא דכתיב בכלהו ריח ניחח אין הוכחה כל כך די"ל כל אחד לפי מעלתו ומדרגתו הוא לריח ניחח זו למעלה מזו להכי קאמר מאי קראה שהכל בשוה ומייתי שפיר ממתוקה שהכל בשוה בסוג אחד עכ"ל ועפ"ז אפשר לומר דהא מקראי דקרבנות גופייהו שמעינן דמשו"ה אצטריך למכתב בעולת העוף אשה ריח ניחח דאי הוה כתיב בעולת בהמה ומנחה הוה אמינא דאף דמנחה ריח ניחח מ"מ הוא לפי שיעורו ומדרגתו אך גבה טורא בינייהו להכי כתיב בעולת העוף להוסיף בלימוד ולאקושי עולת העוף לבהמה שהם בסוג אחד דאי נימא כל א' לפי מדרגתו מבהמה ומנחה ילפינן לה וליכא למימר דלא לכתוב בהמה משום דאצטריך לומר דאף בבהמה בעינן שיכוין לבו לשמים וכמ"ש הרב עיון יעקב: ואני שמעתי מפה קדוש הרב המופלא הדר לכל חסידיו כמהר"ח ן' עטר זצ"ל שדקדק דהול"ל ללמדך שהמרבה כממעיט וניחא ליה דאי הוה קאמר הכי הו"א דההקש אינו שוה לגמרי בסוג אחד ממש ולהכי קתני אחד המרבה ואחד הממעיט לומר דתרוייהו בסוג אחד והיו לאחדים עכ"ד: ואפשר לדקדק המרבה וממעיט דנקט במ"ש בקמא דף ע"ח ע"ב בעי רבא הרי עלי עולה והפריש שור ובא אחר וגנב מי פטר נפשיה בכבש לרבנן בעולת העוף לראב"ע דתניא הרי עלי עולה יביא כבש ראב"ע אומר מביא תור או בן יונה מאי מי אמרינן שם עולה קביל עילויה או"ד מצי א"ל אנא מצוה מן המובחר בעינן למעבד בתר דבעיא הדר פשטה גנב פטר עצמו בכבש לרבנן בעולת העוף לראב"ע. והשתא מי שאמר הרי עלי עולה דמצי פטר נפשיה בכבש או עולת העוף והביא שור. וכן מי שאמר הרי עלי עולה והפריש שור ונגנב ושילם כבש או עוף קמ"ל אחד המרבה שחייב לעולתו כבש או עוף וריבה והביא שור וא' הממעיט דהפריש שור ונגנב ומייתי כבש או עוף שהוא ממעיט ממה שהפריש בתחלה. הכל אחד ובלבד שיכוין לבו לשמים: