פתח עינים על שבת פט:

כשנים הללו שסדורות ובאות וכו'. עמ"ש בעניותי בקונטריס צוארי שלל על ההפטרות בהפטרת דברים בס"ד:

ארשב"נ א"ר יונתן כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו וכו' ימחו על קדושת שמך וכו' נהירנא שפירש בס' יש נוחלין דכונת אברהם אבינו ע"השהשיב להקב"ה שאמר בניך חטאו וא"ל ימחו על קדושת שמך היינו ימחו העונות על קדושת שמך למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם ובעבור קדושת שמך תמחול להם. ואמר הקב"ה אימא ליה ליעקב דאית ליה צער גדול בנים כלומר כי הוא יודע כמה צער מגיע לאב כשמוכיח ומזהיר לבניו ואינם מקבלים וק"ו עאכ"ו דישראל לא אבו שמוע. ויעקב אע"ה טעם זקנים יקח והשיב כאברהם אע"ה זקנו ימחו העונות על קדושת שמך שלא יתחלל בגוים ח"ו ויצחק אע"ה השיב בטוב טעם עכ"ד ואין הס' בידי כעת. וזכורני כי בו בפרק אמרתי אני בעניי לדקדק האי קרא דעליה קאי ר"ש ב"נ ליסוד מוסד דרשתו כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו דיש לדקדק דהול"ל כי אברהם ויעקב לא ידעונו ואמאי שינה לומר באברהם אע"ה ידענו ובישראל יכירנו הרי אברהם וישראל שניהם אמרו דבר א' ימחו על קדושת שמך ועל פי דרך הרב הנז' יתיישב דה"פ כי אברהם לא ידענו מלשון חיבה כלומר לא חבבנו כי האף אמנם עמד מלאך מליץ טוב לישראל להצילם מן הדין בטענת קדוש שמו ית' והוי כטענת משה רבינו ע"ה למה יאמרו מצרים וכו'. מ"מ לא הורה שהוא אוהב אותנו ולא נכנס בעובי הקורה להצילנו ולא מצא כי אם טענת למה יאמרו הגוים וכו'. וישראל אף דעשה עצמו כאלו לא הכיר מה לו לאב צער בנגע כשאין הבנים שומעים לקולו. וגם הוא אמר ימחו על קדושת שמך וז"ש וישראל לא יכירנו כאלו לא הכיר מה היה לו צער כשלא שמענו לדבריו. ומ"מ לא הליץ טוב כמו יצחק אע"ה:

דל עשרין דלא ענשת עלייהו. הכי אמרו בירושלמי דבכורים ובמדרשים וכן בזהר הקדוש בכמה דוכתי ודלא כמהר"ץ אשכנזי זלה"ה שפקפק בזה בתשובותיו סי' מ"ט ובמקום אחר כתבתי בעניותי בזה: [ועמ"ש אנא בריה קלה בקונטריס זה לפנים לקמן במסכת חגיגה על דף ט"ו ע"א בס"ד ע"ש ודוק]: