פתח עינים על שבת פא

אמרו אינהו מילתא שריוה כתב הרב עיון יעקב וז"ל פירש"י על ידי שם או יש לומר על ידי כשפים ומותר לעשות כשוף להסיר מעליה' כשוף כדאמרינן בש"ס בסנהדרין שהוצרכו לידע כשוף מטעם זה כדי שיוכלו לבטל כשוף עכ"ל ולא זכר דרש"י עצמו בחולין דף ק"ה פירש השני פירושים וז"ל אמרו אינהו מילתא אף הן הוו בקיאין בדבר ועושין להציל עצמן מיד המכשול ואיכא דאמרי שאמרו שם ולא מוכח' מילתא עכ"ל הרי דרש"י עצמו פירש כפירושו. ומ"ש מאי איעביד לכו וכו' כתב הרב עיון יעקב וז"ל אע"ג דבאמת הועיל הכשוף לקשור הספינה לא יכלה לעשות כשוף בגופן עכ"ד וצריך להבין לפירושו ממ"נ אי ידעה שהם על ידי מה שאמרו התירו הספינה א"כ מאי קאמרה הגם דלא הוו זהירין בהני מילי יגדל נא כח חכמתם לבטל כשופיה. ואי לא ידעה שניתרה הספינה מכח מאי דאמור ואע"ג דנקשרה מעט זמן מעצמו ניתר הכשוף דהוו זהירין בדברים האלו. אם כן מי דחקנו לפרש שרצתה לעשות בגופן כשוף לא כי אלא על כשוף לקשור הספינה קאמרה דאי לא הוו זהירי הוה מצלח בידה. ולי ההדיוט אפשר עוד לומר דיש כשוף דאף מכשף לא יוכל להתירו אלא העושה בעצמו כדמוכח בירושלמי פ' ד' מיתות דר' אליעזר ור"י ור' עקיבא עלו למסחי בהדין דימוסון דטבריא חמיתון חד מיאני אמר מה דמר ותפשתהון כיפה וכו' מי נפיק אר"י מה דמר ותפס יתיה תרעא וכו' שרון מה דעבדתון א"ל שרי ואנן שריין. משמע דלא היה יכול להתיר אלא העושה. ואפשר דהזהיר בהנך מילי יוכל להתיר כל כשוף בחכמתו וז"ש מאי אעביד לכו כלומר דאם לא נזהרתם לא הייתם יכולים להתיר הכשוף שאני עשיתי ואין להאריך: