פתח עינים על שבת סג.

שני ת"ח המחדדין זה לזה וכו' יכול אפילו שלא לשמה ת"ל על דבר אמת וכו' אפשר במה שהקשו התוספות דאמרינן מתוך שלא לשמה בא לשמה והרי אמרו נוח לו שלא נברא. ותירצו דתרי שלא לשמה הוו והרב מהר"ש פרימו תירץ דבתורה בצירוף מצות יכול שלא לשמה אבל בתורה לחודה נוח לו שלא נברא עש"ב וז"ש וחדדך שמחדדין צלח מצליחין רכב שעולה לגדולה יכול אפילו שלא לשמה כתירוץ התוס' דלהתכבד שרי והכי יכונו לעלות לגדולה ת"ל ע"ד אמת שיהיה לשמה דבתורה לחוד לא שרי שלא לשמה כתירוץ מהר"ש פרימו ז"ל אלא על דבר אמת לשמה:

אלא בימינה אורך ימים איכא וכו' עיין מ"ש בעניותי בריש קונטריס ראש דוד פרשת בראשית בס"ד ע"ש ורש"י פירש שני פירושים למיימינים לשמה למשמאלים שלא לשמה. א"נ למיימינים שיגעין להבין טעמיהם בברור למשמאלים שאין יגעים כל צרכן. ולכל הדברות אפילו נימא למשמאלים שלא לשמה אינו שלא לשמה לקנטר דאמרו עליו נוח לו שלא נברא דתורתו נעשית לו סם המות כמ"ש התוס' דתרי שלא לשמה הם ודלא כמ"ש הרב עיון יעקב דהאי שלא לשמה הוא מסוג דנוח לו שלא נברא ע"ש ואינו מחוור:

תניא אמרו לו לר' אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו וכו' ופליגא דשמואל וכו' עמ"ש הרב גופי הלכות דף יו"ד ומ"ש הרב ישרש יעקב. ומ"ש בעניותי בהגהותי להרמב"ם בס"ד:

ואם עושין כן זוכים לתורה שנתנה בימין וכו' אפשר דהכונה דכיון דיש להם ענוה כמ"ש וענוה צדק זוכים לאמיתה של תורה ומכונים להלכה כמ"ש פ"ק דערובין שהלכה כב"ה משום דענותנים הם ועמ"ש בס' הקטן ראש דוד פ' שמיני דף ע"ה ע"ג בס"ד:

רנב"י אמר זוכים לדברים שנאמרו בימינה של תורה צריך להבין במאי פליגי דמר אמר זוכים לתורה שנתנה בימין ומר אמר לדברים שנאמרו וכו' ואפשר דפליגי בב' פירושי רש"י דקמא סבר למיימינים לשמה וא"כ אלו שמלבד לשמה מחדדין וכו' יש להם שכר נוסף זוכים לתורה שנתנה בימי"ן חסד ומכונים לאמיתה כב"ה שהיו ענותנין מצד החסד והלכה כמותם ורנב"י סבר כפי' אחר דהיו מיימינים שיגעים להבין הטעמים ומבררים ההלכה כימין ושכרם אורך ימים ועושר וכבוד וא"כ אלו שהם מתחדדים וכו' זה בעצם למיימינים דרוחא שמעתא א"כ ליכא שכר נוסף אלא לדברים האמורים בימינה של תורה דהיינו אורך ימים וכ"ש עושר וכבוד ודוק: