פתח עינים על סנהדרין כא.

מתקיף לה רבינא אימא כהנה תרתי סרי וכהנה כ"ד. שמעתי מקשים מהא דאמרינן פ"ק דכריתות דף ו' גבי סמני הקטרת דדריש סמים קמא תרי וסמים בתרא חמש ופריך ואימא סמים בתרא תרין כסמים קמא ומשני א"כ נכתוב סמים סמים בהדי הדדי וסוף נכתוב נטף ושחלת וחלבנה. ולמדנו דכי כתיבי כי הדדי בתרא כקמא ואמטו להכי שדי בינייהו רחמנא נטף ושחלת וחלבנה להורות דבתרא לאו כקמא ומאחר שכן מאי אתקפתיה דרבינא אימא וכהנה כ"ד הא בהדי הדדי כתיבי ושקולים הם כמה דאמרן גבי סמים: ואפשר לומר דבשלמא התם דאיכא נטף ושחלת וחלבנה שמעינן שפיר דמדרחקן להני סמים בתרא לאו כי קמא דאי ס"ד בתרא נמי תרי לקריבנהו והדר נכתוב נטף וכו' אלא ש"מ דבתרא ה'. אמנם הכא דאי אפשר למנות הנשים שיקח דהע"ה בבחירתו לרצונו ומוכרח לכתוב כהנה וכהנה סמוכים הדבר שקול ומצית אמרת דתרוייהו שיתא שיתא אי נמי קמא שיתא ובתרא תריסר. ועוד נראה דלק"מ דכי קאמר התם דכי כתיבי סמים בהדי הדדי הוה אמרינן כל חד תרי היינו דכתבי מקמי דלדכר נטף ושחלת וחלבנה דאז פשיטא דכל חד תרי וכדקאמר הש"ס בהדיא והדר לכתוב נטף ושחלת וחלבנה אבל אי הוה כתיב נטף ושחלת וחלבנה והדר כתיב תרי סמים אה"נ דמצית אמרת סמים קמא תלתא ובתרא שיתא וכדאתקיף רבינא דהכא קרא קאי אשש נשים הנשואות לו וכתיב ואוסיף לך כהנה וכהנה ושפיר מתקיף רבינא. ועוד אפשר לומיר כי הנה איכא לשנויי למאי דפריך התם דאימא סמים בתרא תרי דאי הכי לכתוב ולבונה זכה סמים אלא מוכרח דסמים בתרא חמש ואי כתיב סמים אחר לבונה הו"ל שית להכי כתיב סמים מקמי לבונה לומר דהם ה' לבד ויש לדקדק אמאי לא משני הש"ס הכי. והנה עיקר הקושיא דהוינן בה היא דרבינא דמתקיף הכי כיצד הוה דריש בקרא אחד עשר סמנים דמוכרח דלימא דאי סמים בתרא תרי נכתוב סמים בהדי הדדי וא"כ מאי אתקפתיה הכא. וכפי האמור ניחא דרבינא הוה סבר דהכרח דרשת סמים חמשה הוא מדאיחר לבונה כאמור ואי הוה כתיב בהדדי הו"א כאתקפתיה אי כתיבי לבסוף ומשום הכי מתקיף הכא. אך סתמא דתלמודא מהא דקי"ל די"ח נשים למלך מוכרח דליתא לאתקפתיה ודריש כהנה שית וכהנה שית וכפי מסקנא דדינא הכא משני התם אי כתיב סמים סמים הו"א תרין אבל רבינא סבר כדאמרינן ומשו"ה לא משני הש"ס אאתקפתיה דידע סברת רבינא ואין לו כח לדחותה. אבל לקושטא דמילתא משום דהלכה רווחת דנשים למלך י"ח מוכח דליתא לדרבינא. ועוד יש לדקדק ולתרץ כאשר יראה המעיין ודוק:

והא הות מיכל אמר רב עגלה זו מיכל וכו'. כתב מהרש"א באגדתיה וז"ל אין לפרש דאהא דקאמר לא ירבה לו נשים פריך והא הואי מיכל דומיא דפריך בתר הכי והכתיב ויקח עוד נשים דהא ודאי באשה אחת במיכל ידע המקשה למימר למלויי י"ח אלא דלקמן גבי ויקח עוד פלגשים ונשים פריך לה דמשמע פלגשים ונשים הרבה הוו ולא סליק אדעתיה דלא הוו רק למלויי אלא נראה לפרש דאגופא דקרא פריך הכא דחשיב שש נשים הוו ליה בחברון והא הות מיכל דבאת אליו כבר בחברון ובהכי ניחא דלא פריך ליה מב"ש וכו' ע"ש. ופשטא דסוגיין מוכח דעל מנין י"ח נשים פריך ואילפותא דכהנה וכהנה דמהתם שמעינן לה. ומ"ש הרב דאגופה דקרא פריך דלא מני מיכל לאו קושיא היא דקרא לא מני נשי דהע"ה רק הבנים הנולדים לו בחברון ולפי מאי דס"ד השתא דלא הוו בני למיכל לק"מ אגופיה דקרא דכיון דלא הוו לה בני משו"ה לא מנה מיכל: אמנם נראה דאילפותא די"ח נשים פריך דכיון דהנה מיכל באה עד שהמלך במסיבו בחברון א"כ הוו לה שבע שיתא דילדו לו בנים ומיכל דלא ילדה וא"כ כי קאמר ליה נביא כהנה וכהנה חד ועשרין הויין ושפיר קמותיב. ומ"ש הרב דלקמן פריך מנשים ופלגשים דמשמע ליה הרבה ולא ס"ד למלויי הדבר דחוק דמהיכא משמע ליה דנסיב טפי מתמניסר. אבל נראה דהש"ס הכי פריך דהך קרא ויקח עוד נשים ופלגשים בירושלם כתיב מקמי מעשה דב"ש ואמירת כהנה וכהנה. ומשמע דתכף בבואו לירושלים לקח עוד נשים מקמי דבת שבע וא"כ כי קאמר ליה נביא כהנה וכהנה הוו טפי מי"ח דבחברון לבד הוו להו שיתא ואכלהו קאמר כהנה וכהנה. ומשני למלויי י"ח כלומר דאין סדר למקרא ומקמי ב"ש לא הוו ליה טפי משיתא וכי היכי דסמיך להאי קרא דנשים ופלגשים מני שלמה ה"נ נשים ופלגשים דאמר קרא דנסיב בירושלם הוא מב"ש ואילך. ומ"ש הרב דלא פריך מב"ש וכו' דבריו קשים דהא נביא בתוכחתו על ב"ש הוא דאמר ואוסיפה לך כהנה וכהנה כלומר דלא הי"ל ליקח ב"ש וא"כ מאי קושיא מב"ש הרי קאמר לו דיוסיף לו ולא יקח ב"ש אלמא דכהנה וכהנה לבר מב"ש: ואחר זמן רב ראיתי מ"ש הרב מהר"ש אלגאזי בספר גופי הלכות בביאורו להלכות מלכים פ"ג ע"ש שכיונתי לקצת דברי הרב ז"ל אבל בקצת דבריו ז"ל יש להשיב ועמ"ש בעניותי בהגהות הרמב"ם פ"ג דמלכים בס"ד. ואחרי כמה שנים בא לידי ספר תורת חיים וראיתי שכתב כדברי עלץ לבי שכיונתי לדעת גדולים: