פתח עינים על סנהדרין קז.

מיד וישלח וכו' והיא מתקדשת מטומאתה. פרש"י אותה שעה פסק טומאתה ולא בא עליה כשהיא נדה עכ"ל יש מי שדקדק דרש"י האריך בשפת יתר. ואפשר דק"ל לרש"י דהאי והיא מתקדשת הול"ל ברישא קודם ויקחה ותבא אליו וישכב עמה. לכן פירש כי בבואה אליו באותה שעה פסק טומאתה והוא הטבילה כדחזי ולא בא עליה כשהיתה נדה ומשו"ה איחרו הכתוב להשמיענו דדהע"ה השתדל בטהרתה שלא לבא עליה נדה:

אמר דוד לפני הקב"ה גליא וידיעה קמך דאי בעאי למכפייה וכו'. על דרך זה הנה נדרש מהסבא קדישא בזהר משפטים דף ק"ז:

ראויה היתה ב"ש וכו'. עמ"ש הרב ב"ש ועמ"ש בעניותי בספרי הקטן ראש דוד דף ע"ט עמוד ד' בס"ד:

ולא עוד אלא בשעה שעוסקים בד' מיתות ב"ד וכו'. כן היא גירסת רש"י. ולעיל בפרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ט) הגירסא בש"ס בשעה שעוסקין בגגעים ואהלות והתוס' שם הביאו שתי הגירסאות ועמ"ש בעניותי בספרי הקטן ראש דוד דף ע"ח ע"ב בס"ד ועמ"ש הרב תורת חיים:

מ"ט נסבת יפה תואר וכו'. עמ"ש בעניותי בספרי הקטן ראש דוד דף ק"ן ע"ב בס"ד:

כבר עתיד שלמה בנך לומר בחכמתו וכו'. הקשה הרב ב"ש אמאי הכא ופרק משוח מלחמה קאמר בחכמתו והלא במשלי אליבא דכ"ע נאמר ברוח הקדש ובמסכת ידים לא נחלקו אלא על קהלת אבל משלי לא דלכ"ע מטמא את הידים והניחו בצ"ע הכא ובמשוח מלחמה ע"ש. ונראה דרז"ל דאמרו בחכמתו אין כונתם למעוטי שלא היה ברוח הקדש אע"ג דהמפרשים במסכת ידים למ"ד קהלת אינו מטמא כתבו דסבר דקהלת אינו ברוה"ק אלא מחכמתו. לשון המפרשים לחוד ולשון רז"ל לחוד. דרז"ל לשבח שלמה נתכונו שמסר עצמו על החכמה והתענה מ' תעניות כמשז"ל על מ"ם דמשלי וכשה' נראה אליו לא שאל אלא חכמה וכתיב וה' נתן חכמה לשלמה ולהכי נקטו שלמה בחכמתו נוסף על רוה"ק. ועל דרך האמת ניחא טובא גבי שלמה דאמרו בזהר וה' נתן חכמה לשלמה חכמה זעירא ועיין מאורות נתן ולהכי דקדקו לומר חכמתו כלומר חכמה שזכה הוא חכמה זעירא וממילא דודאי היה ברוה"ק: