פתח עינים על ראש השנה כב

מאי משמע דמשיאין לישנא דיקוד הוא דכתיב וישאם וכו'. שמעתי מקשים ממ"ש פרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ד ע"א) רב הונא רמי כתיב ויאמר דוד וישרפם באש וכתיב וישאם ל"ק כאן קודם שבא איתי הגיתי כאן לאחר שבא איתי הגיתי הרי דשם מסיק דהא דכתיב וישאם היינו שנטלם ונהנה מהם לאחר שבטלם איתי הגיתי ובסוגיין בפשיטות קאמר דוישאם היינו שריפה ומייתי מיב"ע דתרגם ואוקדינון. ועל רב הונא דהתם קשה מהתרגום שתרגם יב"ע ואוקידינון: ואפשר לישב קצת דגם רב הונא דהתם מפרש וישאם לשון שריפה כדמתרגם ואוקידינון וכמו דכתיב בקרא אחרינא וישרפם אלא דרב הונא רמי שינויא דקרא דהכא כתיב וישאם והתם כתיב וישרפם והו"ל למכתב חד לישנא ואמאי שינה ולהכי מפרש דכתיב וישאם ולא כתיב וישרפם אע"ג דגם וישאם הוא וישרפם מ"מ נקט וישאם לומר דהוה נמי מילי דנטלם ונהנה בהם וגם שרף איזה מהם ומהשינוי ידענו זה דכתיב בקרא אוחרי וישרפם והיינו דלפני בא איתי הגתי שרף מהם ואחר שבא וביטלם נטלם ונהנה מהם לאותם שעדין לא נשרפו וכפ"ז תרתי הוו איכא דשרפם ואיכא דנטלם וצדקו יחדיו. אמנם מלשון רש"י דהתם מוכח דמפרש דלא נשרפו מהם כלל שפירש קודם שבא איתי אמר לשרפם בא איתי ובטלם והדר וישאם: ונראה דטעמו של רש"י משום דוישאם וישרפם משמע לכל עצביהם שהניחו ומשו"ה ניחא ליה לפרש דבתחילה אמר לשרפם וכשבא איתי נטלם וכתיב וישרפם דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה דכיון דחשב לשרפ' מעה"כ כאלו שרפם ולהכי כתיב וישרפם ולעולם נטלם שביטלם איתי הגתי. וידענו זה מדשינה הכתוב וכתיב וישאם ולמדנו דתרוייהו איתנהו שנטלם ושרפם והיינו על מחשבתו לשרפם מעה"כ וישאם שרפם. אלא דאפיקיה בלשון וישאם ושינה לומר דנטלם שביטלם איתי וא"כ וישאם מתפרש ב' פירושים כמדובר וינטלם וינשא"ם. אחר שנים רבות נדפס ספר טורי אבן וראיתי שעמד על זה וע"ש מה שכתב ודוק במ"ש בעניותנו: