פתח עינים על פסחים קיב:

ואיכא דאמרי ארמית ממש ומשום מעשה דרב פפא. בפ"ק דברכות דף ח' ע"ב כתבתי אני בעניי דמקשים דסוגיא דהתם הפך מה שפירשו רש"י ורשב"ם כאן וכתבתי דמדברי רש"י התם מוכח דגריס כגירסת הש"ס שם. ועתה נראה בעיני פשוט דנסחת הש"ס בברכות שלפני רש"י היתה סתם משום מעשה דרב פפא ותו לא כדאמרי' הכא ובא לפרש המעשה דאי לאו הכי אלא גריס כנסחתין לשון רש"י שכתב שם מעשה דר"ף שאמרה לו שב וכו' שפת יתר הוא אלא מוכח דלא גריס לה ותנתק ותמוש הקושי' הנז'. ולשון רש"י שכתב היתה רוצה להעליל וכו' אפשר דנקט כי האי לישנא משום דברח ר"פ וניצול ממנה שהיתה רוצה להעליל לפני שופטיהם והיתה סכנה לר"פ אבל בברחו ניצול. הגם הלום ראיתי בסדר הדורות דף קמ"ב ע"ב שהרב ז"ל הקשה הקושיא. וכתב דאולי ב' מעשיות היו אבל מ"ש בברכות מכאן אמרו קשיתיה דמעובדא קמא אתמר ע"ש. ותו יקשה על זה דהש"ס הו"ל לאתויי עובדא קמא דהיה ר"פ מסוכן והוצרך לברוח: ואע"ג דבסוגיין אמרינן דרבינו הקדוש ציוה אל תשב על מטת ארמית. ישב רב פפא לפי דברי רש"י ורשב"ם ולא חש לצואת רבינו הקדוש לבניו. אי בעית אימא דסבר דהויא חששא רחוקה ורבינו ציוה לבניו להתרחק אף מחששא רחוקה. ואי בעית אימא דהוה מפרש על מטת ארמית בלי ק"ש או גיורת וכי איתרע ביה מילתא אסרו חכמים לישב על מטת ארמית ממש ופירשו צואת רבינו הקדוש הכי והיינו דאמרינן פ"ק דברכות לפי נסחתינו מכאן אמרו חכמים אסור לישב וכו' דהגם דמזמן רבינו הקדוש חש לה וציוה לבניו מ"מ לא היה מבורר א"נ זהירות בעלמא הוה אבל השתא אמרו אסור לישב וכו' אחר זמן רב ראיתי בס' הערוך ערך ארם שכתב כדברי רש"י ורשב"ם דסוגיין. הגם הלום ראיתי למהר"ם די לונזאנו במעריך ערך ארם שהביא דברי הערוך וכתב עליו זה תימה גדול דאדרבא להפך אמרו פ"ק דברכות דר"פ נשמר ונזהר ולא רצה לישב עכ"ל וק"ק עליו דלא זכר דרש"י ורשב"ם כתבו כדברי הערוך והו"ל לתמוה עליהם:

[בש"ס בלילי שבתות מפני שאגרת וכו' מצאתי בספר מאיר תהלות להרב מהר"ר מאיר ערמה בנו של הרב העקידה והובאו שם במזמור צ"א דברי הרב מהר"י טאייטאצק שכתב משם המקובלים וז"ל בקצור ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים בת מכשף וגרשה ישמעאל במצות אביו והיתה מעוברת וילדה מחלת והאם והבת נשתתפו ורוח אחד נמשך אצל מחלת ונתעברה וילדה בת וקראת אגרת על שם הרוח ואח"ך יצאה מחלת מהמדבר והיתה אשת עשו ובתה נשארה במדבר עכ"ל ועוד האריך ע"ש והרב מהרש"א בח"א כתב תלה אותה באמה אולי שזו מחלת בת ישמעאל אשת עשו שהולידה רוחות וכו' ועל זה נאמר ותהיין מורת רוח וכו' עכ"ל וכיון הרב אל האמת כמ"ש מהר"י טאייטצק וכבר נודע גדולתו בתורה וחסידותו והיה לו מגיד. ובזה נודע מה שרמז הכתוב על נשיו לו לאשה כלומר ראויה לו לפי מעשיו שהיה מקור הסט"א ולקח כל המח"לה אשר שם במצרי"ם]: