פתח עינים על נדה מה.

ת"ר מעשה ביוסטני וכו' ואב"א אשר פיהם דיבר שוא. ראיתי להרב מהר"א הלוי בספר גן המלך סימן קל"א שכתב הגוים אפשר להם להתעבר ביותר מג' שנים ויום א' כהא דיוסטני דבשר חמורים בשרם ואף דמתרץ דשקר ענתה נראה לקיים התירוץ ראשון משום דהך עובדא מתנו לה בברייתא ואי אמרת דקושטא הוא משום הכי שנאוהו זהו תורף דבריו ז"ל. ולי ההדיוט יש להרהר על הרב ז"ל דאמרינן בעלמא מסוד חכמים ונבונים ומיסודן של גאונים דלישנא בתרא עיקר ושינויא בתרא עיקר לא שנא דקאמר איכא דאמרי ל"ש דקאמר ואב"א כמ"ש הרב הגדול מהר"ם ן' חביב בסוף ספר גט פשוט בכללים כלל ז' ואעיקרא ממע"ייני הישועה פורש הן להם כי אתמר בש"ס ואב"א דקשיא ליה איזה דקדוק בשינויא קמא ומשו"ה קאמר ואב"א. דפירושו וכי תימא דשינויא קמא לא סבירא לך אי בעית אימא האי שינויא דרויחא והשתא ניחזי אנן לדעת הרב דלישנא קמא כלומר שינויא קמא עיקר מדחזינן דתנא דבריתא משתעי אשר דיברה יוסטני. א"כ תקשי אמאי הש"ס לא מקשה הכי על תירוץ ואב"א. ומוכרח אתה לומר דאין זו קושיא רק הרגש בעלמא וכי מטית לומר דלאו קושיא הוא הנה עמך דשינויא בתרא עיקר. ומאי דקשיא ליה להרב ז"ל דאי כשינויא דאשר פיהם וכו' אמאי מתנו לה בבריתא. יש לישב דעיקר הבריתא לאשמועינן אמרי קדוש רבי וללמדנו תוקף עזות הארורה בת מלך דאמרה אוי לה לשלש שנים וכו'. ומאי דאיצטריך לשנויי ואב"א היינו משום דלשינויא קמא דמשני אשר בשר חמורים יש להרגיש מכדי כלהו חד שיעורא נינהו ואי אמרת דיוסטני מתוך חומ"ר שבה מעבר"א לה חומר"תא מ"ט לא חזי כהאי סימנא בפרק בנות כותים דאין גם אחת מעברא בשבע הא כלהו חד מינא ובשר אחד. ולהכי משני אשר פיהם דיבר שוא. ותו נהלך ברג"ש על הרב ז"ל דיוסטני זאת אומרת ילדתי בשבע והיא נפלאת בעינינו ומר נקיט דאפשר להתעבר אחר ג' שנים ויום אחד: