פתח עינים על נדה כד.

ר' יוחנן אומר משום ר' יוסי בן יהושע וכו' איכא בינייהו דר' אלעזר ניטל ירך וכו'. עמ"ש אני בעניי בכל סוגיא זו ודברי הגאון מהר"ר צבי בתשובה סימן ע"ז בספרי הקטן מחזיק ברכה י"ד סימן ן' דף נ"ב באורך בס"ד:

אתמר המפלת בריה שנים גבים ושתי שדראות אמר רב וכו' דשמואל וכו'. כתב הריטב"א בחידושיו כ"י ופסקי רבנן הלכתא כרב דכל רב ושמואל הלכתא כרב באסורי בין לקולא בין לחומרא ורבינו הגדול רבינו אושעיא כתב שהוא ראה אשה אחת שהיו לה שני גופין חלוקין לגמרי וחוזרין להיות גוף אחד למטה ממתניה ואין לה אלא ב' רגלים והיה לה בשת לכל גוף וגוף והיו לה ד' ידים וד' עינים וכשאוכלת בראש האחד אינה אוכלת בראש השני וחיתה יותר מעשרים שנה וכתב הראב"ד דאע"ג דקי"ל בעלמא הלכתא כרב באיסורי וסוגיין נמי רהטא כותיה אפ"ה כיון שהוברר הדבר דשסועה איתא בעלמא הוברר הדבר כשמואל עכ"ל [ולפי מ"ש מהר"ם אלשקר בתשובותיו סימן צ"ה דרבינו אושעיא תלמיד הרמב"ן וכתב חידושים על הש"ס. אפשר דרבינו אושעיא היה גדול מרבו הרא"ה ולמד הרא"ה קצת גם מרבינו אושעיא ומשו"ה כתב הריטב"א רבינו הגדול עליו]. ויש מקום לומר דרבינו אושעיא שכתב הריטב"א צ"ל רבינו ישעיה דבפסקי נדה לרבינו ישעיה הראשון כתב מעשה כמה והבאתי דבריו בספרי הקטן מחזיק ברכה י"ד סימן י"ג אלא שיש קצת שינוים בין מ"ש הריטב"א למ"ש בפסקי רבינו ישעיה כאשר יראה הרואה. ואני בעניי כתבתי שם דלא יעלה על לב להתיר כשמואל ע"ש והגם דהראב"ד נמי סבר כשמואל כמ"ש הריטב"א קי"ל כרוב הפוסקים דהלכה כרב: