פתח עינים על נדה טז:

תוס' ד"ה מלאך הממונה על ההריון וכו' ואף ברי (אותו) [אותת] שהוא שר של מים אינו עושה אלא ברשותו של הקדוש ברוך הוא. עד כאן לשונו ולפום ריהטא איכא למיקם על דבריהם דמאי איריא ברי הלא כל המלאכים אינם עושים אלא ברשותו של הקב"ה. ותו דרש"י פירש בפירושו לאיוב דברי ממונה על העננים ובהכי לק"מ. ותו ק"ק על התוס' דכפי זה מ"ש בתחילת דבריהם דעל הלידה אין שום מלאך ממונה כדאמרינן ג' מפתחות וכו' אינו הכרח דהא מכללם גשמים וברי עושה ברשות הקב"ה ואימא דה"נ בלידה. ויש לישב. אחר זמן רב ראיתי לגדול הדור הרב פרשת דרכים דרוש כ"א דף מ"ז שעמד בדברי התוס' הללו ע"ש ודוק:

תוס' ד"ה הכל בידי שמים וכו' וא"ת והא חזקיה חזא דהו"ל בני דלא מעלי אלמא דנגזר קודם לידה שלא יהיו יראי שמים וי"ל דהראהו מה שעתיד להיות. עכ"ל שמעתי מקשים על התוס' דהו"ל להקשות ממ"ש רז"ל מיעקב אע"ה דראה דירבעם עתיד לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה ונסתלקה שכינה ממנו והביאו רש"י בפירוש החומש עכ"ד ויראה דהא ל"ק דהתוס' מהדרי לאקשויי מהש"ס וניחא להו למירמי כי אשכחו מגמרין. ואולם הני דמותבי על התוס' הוה להו לאותובי ממאי דאתמר בתלמודין פרק חלק (סנהדרין דף צ"ו) וירדוף עד דן אר"י ביום שבא אותו צדיק עד דן תשש כחו ראה בני בניו שעתידין לעע"ז וכו' ואתמר התם דף ק"ט בסודם אל תבא נפשי אלו מרגלים וכו' וכהנה רבות בש"ס ובמדרשים. האמנם אין גם אחד מהני ודכותייהו למרמי מינייהו משום דלגבי נביאים היודעים עתידות עומדים צפופים כאן בהבטה העתיד להיות ולא שהיתה גזרה ח"ו והתוספות מקשו מחזקיה הע"ה שלא היה נביא והיה דבר פרטי לבניו ס"ד דנגזרה גזרה קודם לידתם שלא יהיו יראי שמים ועל זה הקשו ותירצו דחזקיה ע"ה גם הוא ידע מאי דעתיד להיות ברוח הקודש ולא היתה גזרה וק"ל: