פתח עינים על נדרים י.

חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת לפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהן וכו' מהכא מקשו למ"ש התוס' פ"ק דשבת ופ"ק דחולין ושאר דוכתי דהא דאין הקב"ה מביא תקלה ה"ד במידי דאכילה אמנם בשאר מילי משכחת לה דתבא תקלה ומהכא משמע דאין הקב"ה מביא תקלה כלל והתאוו תאוה להביא קרבן חטאת ולא מצו להביא לא באיסורי מאכלות ולא בשאר איסורים כלל. ושמעתי דאפשר דלימים ראשונים קדישי עליונין היו נשמרים מכל איסור ואין הקב"ה מביא תקלה כל עיקר על ידיהם. ובתר דנא ירדו לשערי' ולא זכו למדרגה עליונה כזו זולת דבמידי דאכילה הוה להו סיעתא דשמיא דאין תקלה באה על ידיהם והוא הדבר אשר דיברו בירושלמי אהא אם הראשונים מלאכים אנו בני אנש וכו' כלומר דמדרגות מדרגות יש. דיקא נמי דנקט הכא חסידים הראשונים כלומר דהם הי"ל מעלה זו דאין הקב"ה מביא תקלה ע"י כל עיקר. אחר זמן ראיתי שכ"כ הרב בני חיי בחי' גיטין דף ג' ע"א: