פתח עינים על מנחות מה.

אמר רבי יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה וכו'. נהירנא שראיתי בחידושי הרשב"א למנחות כ"י שכתב אליהו יכול לפרשה באחת מן מדרשות דשכיח התם עכ"ד וכפי דבריו קשה היכי אליהו דשכיח במתיבתא דרבנן האמוראים ועד אחרן גם בימי מר יוסף גאון הוה אתי אליהו זכור לטוב במתיבתיה כמ"ש רבינו שרירא גאון בתשובה הובאה בספר יוחסין דף פ"ט דפוס אמשט'. לא פשיט כל תיקו שבתלמוד וגדולי הדורות דאתחזי להו איך לא בעו מיניה דלפשוט כל תיק"ו. וכבר בלקוטי רבינו בצלאל לגיטין כ"י מקשה הכי בשם גליון תוספות אלא דשם מתרץ תרי אליהו הוו אך לדברי הרשב"א קשה: ולא אכחד דתירוץ הגליון דאמר דתרי אליהו הוו דחיק טובא דהדבר ברור דכל מקום שהוזכר בש"ס ובמדרשים אליהו הוא על אליהו הנביא זכור לטוב. אמנם דבר ה' בפיהם אמת כי אליהו זכור לטוב יש לו כמה בחינות וכשהיה נגלה לרבותנו היה בבחינה אחת וכשאין בו אלא אותה הבחינה לא אפשר ליה לפשוט התיקו שבש"ס. אבל כשיבא לעתיד בכל בחינותיו אז פושט והולך הכל וכן כתבתי בעניותי בספרי הקטן ראש דוד פרשת נצבים דף קנ"ה ע"ג ושם כתבתי על דברי הגליון הנזכרים ויראה להרחיב הדברים ע"ש וזיכני ה' ומצאתי סמך גדול לזה בדברי רבינו האר"י זצ"ל בספר הגלגולים והביאו מז"ה חסד לאברהם זלה"ה עין יעקב נהר נ"ו ע"ש הטב. והכי דייק לשון רבי יוחנן דקאמר אליהו עתיד לדורשה עתיד דייקא לא עתה כי אין לו אלא בחינה אחת ולדברי הרשב"א ז"ל הא דאמר עתיד לא א"ש אף שיש לדחוק. ושם בראש דוד ובקונטרס שם הגדולים ח"א דף ל"ד כתבתי דלדעת הרמב"ם דסבר דלא בשמים היא הוא מילתא פסיקתא אפילו לומר האמת. מה שאמר אליהו הנביא זכור לטוב לאמוראים בההיא דמציעא דף קי"ד ומה שיאמר לא בדרך נבואה אלא מרוח מבינתו וחכמתו הרמתה עש"ב:

מלואים הקריבו בימי עזרא וכו'. לכאורה נראה דמילואים אלו של יחזקאל הם לעתיד לבא. אך מסורת בידם דבימי עזרא הקריבו ומשום הכי נקטי לה וכונתם דכן יהיה בבית הג' לעתיד שיהיו מילואים אלו דכתיבי ביחזקאל. שהרי הבנין ואביזריה של יחזקאל על הבית הג' שיבנה במהרה בימינו הם וגם מילואים אלו על הבית ג' וכ"כ הרמב"ם פ"ב דמעשה הקרבנות וכ"כ רש"י בפירוש נביאים ביחזקאל סימן מ"ג בסופו דבתחילה הביא דברי רבותנו דמלואים הקריבו בימי עזרא ושוב כתב תקריב שעיר עזים זה לא היה במשכן ומילואים הם של לעת"ל כך הם ע"פ הדיבר עכ"ל הביטה וראה דבתחילה הביא דברי רז"ל דמילואים הקריבו בימי עזרא ואח"ך כתב דמלואים של לעת"ל הם א"כ מוכרח דמ"ש רז"ל מלואים הקריבו בימי עזרא היינו דמסורת בידם דבימי עזרא הקריבו וכך יהיה לעת"ל: אמנם מ"ש רש"י בסוגיין דיחזקאל נתנבא על בית שני הדבר קשה דכלהו הני קראי דיחזקאל על בית ג' הם המדברים. ואולי דכונת רש"י דגם על בית שני נתנבא שיעשו מילואים. אך עיקר הכתוב למילואים של בית ג' לעת"ל ובימי עזרא הקריבו כדרך שהקריבו בימי משה אך לעת"ל יהיה שינוי ותוספת כמ"ש רש"י בפירוש נביאים. ובאמת שדוחק גדול הוא להסכים דברי רש"י בשמעתין עם מ"ש בנביאים: שוב ראיתי מ"ש רש"י בפירוש נביאים שם סימן מ"ג לעיל ע"פ וישמרו את כל צורתו וז"ל ראויה היתה ביאה שניה של עזרא כביאה ראשונה של יהושע לבא בזרוע ובנס כדדרשינן עד יעבור וכו' ובנין זה ראוי היה מאז להם כשעלו מן הגולה וגאולת עולם אלא שגרם החטא לא היתה תשובתם הוגנת על מנת שלא לחטוא ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן ויש אומרים בבבל נכשלו בנכריות עכ"ל ומזה למדנו דנבואת יחזקאל היה על בית שני שאם זכינו היתה גאולתנו שלימה והיה נבנה הבית בצורת בנין יחזקאל. ולפי שחטאנו נשאר בנין יחזקאל לבית ג' וסובר רש"י דגם דלא בנו הבית שני כבנין יחזקאל. מ"מ הקרבנות הקריבו כמו שנתנבא יחזקאל על בית שני אם היו זוכים והיינו דכתב רש"י בסוגיין דיחזקאל נתנבא על בית שני: אכן דעת הרמב"ם דבבית שני לא היו קרבנות אלו של יחזקאל כי אלו הם אשר נתנבא להקריב בימי המשיח. ומה שהקריבו בימי עזרא הבאים מהשבי מילואים היו כמ"ש הרמב"ם כל זה שם בפירוש:

כהנים הוא דלא יאכלו הא ישראל אכלי א"ר יוחנן פרשה זו וכו'. שמעתי מקשים דלימא כמ"ש בחולין דף ל"ז נבלה וטריפה לא אכלתי שלא אכל בשר כוס כוס ונימא דלעת"ל כל הכהנים יזהרו בזה ואמאי רבי יוחנן אמר פרשה זו אליהו עתיד לדורשה. ואפשר לומר דסמיך ליה קרא דמעשרות דמיירי בזמן הזה וא"כ הך קרא נמי אינו לעתיד ויגיד עליו רעו ועוד אפשר לומר דהתורה לא תשתנה. אך מתורת חסידות כל חסיד יכול לעשות כיחזקאל וכיוצא. אבל לא שיהיה מצוה חדשה לכהנים וקרא לא יאכלו כתיב דמשמע אזהרה וזה אינו דהתורה לא תשתנה. אלא דכל חסיד עושה בתורת סייג וגדר ומשו"ה לית ביה משום בל תוסיף וא"כ אין לפרש לא יאכלו בשר כוס כוס דזה חומרא וחסידות לא אזהרה. ועיין בספר גן המלך סימן כ"ו:

אלו שבעה שבטים שחטאו ואעפ"י שאינן רובו של קהל וכו'. רש"י בפירוש נביאים כתב וז"ל ורבותנו דרשוהו במנחות וכן תעשה פר שאינו נאכל בז' שבטים וכו' ועשו ז' שבטים שהם רוב צבור וכו' ולכאורה יקשה דאיך כתב רש"י ועשו שבעה שבטים שהם רוב צבור והרי רבי יוחנן קאמר אעפ"י שאינן רובו של קהל. ואפשר דמ"ש רש"י שהם רוב צבור כונתו שהם שבעה שבטים שהם רוב השבטים דפשו להו ה' שבטים ולצד זה קאמר רוב צבור שהם רוב השבטים אמנם במספר נפשות אינן רוב צבור:

תוס' ד"ה בשבעה שבטים וכו' ששגגו בהוראתם ומפתי שהלכו צבור ועשו פתאים על פיהם. כצ"ל ובספרי הקטן שער יוסף דף מ"ז ביארתי בעניותי דברי התוס' הללו בס"ד ע"ש באורך: