פתח עינים על מנחות מד.

ועולה אחד לע' שנה וכו'. עמ"ש הרדב"ז בתשובותיו דפוס ויניציא סימן תרפ"ה:

צא ולמד ממצות ציצית וכו'. פירש"י מצוה קלה עשה בעלמא והרב מהרש"א בחידושי אגדות כתב קרי ליה למצות ציצית מצוה קלה לגבי מצות חמורות דענשן מיתת ב"ד וכרת בלאוין ובעשין כגון פסח ומילה עכ"ל ובספר צאן קדשים כתב וז"ל פירוש דמצות ציצית קלה היא לעשותה הן בהוצאת ממון הן בטרחת הגוף משא"כ שאר מצות עשה אבל המצוה גופה לאו קלה היא ולא כמו שפירש"י דקלה היא מחמת שהיא עשה בעלמא ולפ"ז כל מצות עשה קלים הם ומ"ו מהרש"א נכנס בדוחק לישב למה קרי למצות ציצית קלה אבל כאשר כתבתי נכון הוא עכ"ל ולפירושו שרצה לומר דדוקא מצות ציצית היא קלה שנעשית באפס דמי"ם וטורח הרי ר' נתן אמר שאין לך כל מצוה קלה שבתורה שאין מתן שכרה וכו' הרי דמיירי במצות קלות רבות ולמד מציצית ולדידיה צ"ל דאיירי במצות קלות שנעשות בלי ממון וטורח ולא דקדק הרב בלשונו שאמר משא"כ שאר מצות עשה וכו' והול"ל דיש מצות כציצית דר' נתן לא איירי בציצית לבד: ומה שלא רצה בפירש"י דלפירושו כל מ"ע קלים וכתב דמהרש"א נדחק וכו' אני בעניי אומר שדברי רש"י ומהרש"א הם תלמוד ערוך משנה ובריתא ביומא דף פ"ה ע"ב דתנן תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל ל"ת ושם בבריתא אלו הן קלות עשה ולא תעשה וכו' ופ"ק דשבועות תנן הקלות והחמורות וכו' עשה ולא תעשה וכו' ובגמרא שם דף י"ב פריך היינו קלות היינו עשה ולא תעשה חמורות היינו כריתות ומיתות ב"ד ע"ש וכ"כ הרמב"ם ריש הלכות תשובה ומה הן הקלות ומה הן החמורות החמורות הן שחייבין עליהם מיתת ב"ד וכו' ושאר מצות ל"ת ומ"ע שאין בהם כרת הם הקלות עכ"ל עין רואה דדברי רש"י ומהרש"א נאמנו מאד. וכמדומה דכי קרי מצוה קלה שלא יש צורך ממון מפרש הכי בהדיא כההיא דריש ע"ז דקאמר מצוה קלה יש לי וסוכה שמה וכו' ואמאי קרי לה מצוה קלה שאין בה חסרון כיס. פירוש דממאי דאמר מצוה קלה יש לי וסוכה שמה נראה דקלה מאחרות דאי לא הול"ל מצוה יש לי וסוכה שמה דכל מ"ע חוץ מפסח ומילה הן קלות ומשו"ה מפרש דאין בה חסרון כיס. גם בסוף חולין תנן ומה מצוה קלה שהיא כאיסר והוצרך לפרש שהיא כאיסר דכל מ"ע הם קלות להכי פירש שזו קלה גם לערך ממון שהיא כאיסר:

אותן מצעות וכו' זהו מתן שכרו וכו'. כן פירש רש"י בסמוך ד"ה אותן מצעות וממילא נכלל מה שזכה בעושר ואביזריה. ומה שהקשה בספר צאן קדשים לא קשיא מידי. ובקונטריס פני דוד פרשת שלח כתבתי בעניותי רמז בפסוק פרשת ציצית אשר אתם זנים אחריהם ר"ת אותו תלמיד משכיר זונה נאה ישאנה מגויירת מבית המדרש ר' חיא (תיבת חיא שלימה) ולגירסת ר' אחיה שכתב בספר צאן קדשים תיבת אחריהם ר"ת ממדרש ר' אחיה:

תוס' ד"ה זיל טפי וכו' ונראה יותר שמברך אעבד ואשה שאינן מצוין כמותו. כצ"ל ור"ל שהעבד והאשה מצוין כמותו עכ"ל הרב ברכת הזבח. והדבר ברור דמה שסיים מצוין כמותו הוא לישנא קייטא כלומר שאינן מצוין ולא אתא אלא לפרש תיבת שאינן שהגיה דקאי על העבד והאשה. ובספר צאן קדשים כתב וז"ל שאינו מצוין כצ"ל פירוש שכמה מצות וכו' ומ"ו הב"ז מגיה שאינן ומפרש שהם מצוים כמותו וטעות הוא בידו לשבש הגרסא עכ"ל ולא ידענא מאי קאמר דגירסת שאינו מצוין לא נהירא בל יכון בארש שאינו מצוין דהוי יחיד ורבים. ודברי הרב בה"ז ברורים ופשוטים על דבר אמת. ונסחא ישנה אין עמדי:

תוס' ד"ה טלית שאולה וכו' והא דאמרינן ריש ר' אליעזר דמילה וכו'. עמ"ש הרב ברכת הזבח וכ"כ הרשב"א בחידושי שבת וכל זה נעלם מהרב מגילת ספר עשין כ"ו וכמו שכתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן י"ט בסייעתא דשמיא עיין שם ודוק: