פתח עינים על מגילה ד.

ואריב"ל לוד ואונו וגיא החרשים וכו'. עמ"ש רש"י ותוס' והרב מהרש"א ומ"ש על דבריהם בס' הקטן ברכי יוסף סי' תרפ"ח בס"ד:

מאי איריא פורים אפי' י"ט נמי. כתבו התוס' נ"ל דה"פ מאי איריא פורים דאין דורשין מקודם וכו' ע"ש. אפשר דהוקשה להם לתוס' מאי קאמר אפי' י"ט דמשמע די"ט קיל ותירצו שדורשים ל' יום קודם בי"ט וכו'. ויש להעיר דאימא דהא קמ"ל דאף פורים דאין דורשים מקודם וה"א דה"ה דלא ידרשו בו ביום קמ"ל אי נמי פורים אצטריכא ליה דרוב השנים דפורים חל בחול ואין דורשין והו"א דגם אי אקלע בשבת לא ידרשו כרוב השנים קמ"ל: שוב. ראיתי בתוספי הרא"ש למגילה כ"י שכתב וז"ל מאי איריא פורים ואפי' י"ט נמי וא"ת והלא י"ט חמיר טפי שהרי ל' יום נמי דורשין קודם ואי ה"א יום טוב היכי ידעינן פורים דקיל דאין דורשין אלא יומו וי"ל דנהי דלגבי י"ט איכא חומרא דדורשין מ"מ יום פורים חמור מיום עצמו של י"ט משום דפרסומי ניסא עדיף עכ"ל. ובזה נתישב הכל דלא ס"ד שלא לדרוש בפורים משום פרסומי ניסא. ומיהו אפשר לפרש בסגנון זה מאי איריא פורים כלומר האי פורים דאקלע בשבת דאיירינן ביה דחסרי' מצותו שהוא קריאת המגילה דודאי משום פרסומי צריך לדרוש. אפי' י"ט דלא חסר כלום ממצותו צריך לדרוש בו ביום ודוק:

הלכות פסח בפסח. ראיתי בלקוטי רבינו בצלאל כ"י שהביא משם הריטב"א בחידושיו ראש השנה שדחה סברת מאן דאמר דשואלין ל' יום קודם וה' חג בחג היינו דמזרזין קודם מעשה ובשעת מעשה וז"ל ואינו מחוור מדלא קאמר דורשין כי התם ותו בתוספתא מסיימי עלה דההיא ובבית ועד שואלין קודם לפסח ל' יום לכך י"ל ששואלין בבית הועד וחשיב שואל כענין להפסיק ממשנתן להשיב והא דאמר הכא [ר"ה דף ז' ע"א] כיון דאמר שואלין בה' פסח קודם לפסח ל' יום אתי לזלזולי בחמץ אע"ג דלא דרשי' ברבי' מ"מ מעתה משתדלים בני אדם בצרכי הפסח ומתחילין לישאל עליהן וגם לשאת ולתת (סתם) בבית הועד ומנו כ"ע עד הפסח ל' יום וכי אתו בתר הכי שלוחי ב"ד שלא יעשו פסח מפקפקים בהם ואתו לזלזולי בחמץ בזמן איסורו. הריטב"א בחידושי ר"ה עכ"ל ולא הזכי' הריטב"א דגם בירוש' פ"ק דפסחים קאמר כתוספתא. והר"ן הכא ופ"ק דפסחים והרשב"א בשילהי מכילתין כתבו כהריטב"א ואני בעניי בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סי' תכ"ט ישבתי איזה סוגיי דתלמודין והיו לאחדים עם הירושלמי והתוספתא ודברי הריטב"א תניא דמסייע לן ע"ש ודוק:

רש"י ד"ה יזמרך כבוד וכו'. וי"מ למען יזמרך היינו בלילה דאין זמירה אלא בלילה שנאמר הנותן זמירות בלילה. לעולם אודך היינו ביום שנאמר ואמרת ביום ההוא אודך ה'. גליון. לקוטי רבינו בצלאל כ"י:

תוס' ד"ה שאף הן היו באותו הנס פי' רשב"ם וכו' ע"ס הדבור. עמ"ש אני בעניי בס' הקטן ברכי יוסף סי' תע"ג אות ט"ו. ובפירוש(י) שאף הן מקמאי ומ"ש האחרונים כתבתי בעניותי בס' הקטן מחזיק ברכה סי' רצ"א ע"ש באורך:

תוס' ד"ה פסק בסופו. ה"ג ואומר שיר מזמור משום דכתיב ביה מפלה לאומות. נ"ל דהוא שיר מזמור לאסף תהלים סי' פ"ג. לקוטי רבינו בצלאל אשכנזי למכילתין כתיבת יד:

תוס' ד"ה חייב אדם לקרות בסוף אף זכירה כן. ותו דתנן לקמן כל היום כשר לקרות המגילה ולקרוא ההלל ולא קאמר כל הלילה כשר לקריאת המגילה ולקצירת העומר וכו' מכלל דיום הוי קריאת המגילה תוספות כ"י הביאם רבינו בצלאל בלקוטיו כ"י: