פתח עינים על מגילה ג.

שכחום וחזרו ויסדום. הקשה הרב עיון יעקב דהא אמרו בתמורה דף ט"ו בהלכות ששכחם יהושע ואמרו אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה וע"ש מה שתירץ ולק"מ דהכא הכונה דרוב המון ישראל שכחו אך קצת גדולים ודאי היו יודעים. והם החזירום לישראל כמו שהיו יודעים וכן כתבו הרדב"ז בתשו' הנז' והרב ברכת שמואל דהגדולים היו יודעים. ולא דמי להתם אשר שכחום לגמרי כמבואר שם:

תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו. בשם הגדולים ח"א וח"ב מבואר דתרגום יונתן על התורה המודפס כמה פעמים נראה דאינו מיונתן ן' עוזיאל ע"ש באורך וכ"כ הרב מהר"י חאגי"ז וכ"כ במוסף הערוך ועמ"ש מהרש"א בחי' אגדות ובמ"ש בעניותי על דבריו בשם הגדולים ח"א ע"ש. [עיין בשלשלת הקבלה מ"ש בעת שנדפס תרגום יונתן ע"ש]:

ועוד בקש לגלות תרגום של כתובים וכו'. משמע דיונתן לא תרגם כתובים כלל. וכן רש"י לקמן דף כ"א כתב ועשרה מתרגמין ל"ג שאין תרגום בכתובים. איברא דק"ק על רש"י דהרי אמרו בשבת פ' כל כתבי מעשה ברבן גמליאל וכו' וספר איוב תרגום מונח לפניו וכו' דהרי איכא תרגום באיוב שהוא מכתובים ומוכרח שאיזה תנא תרגמו וכמ"ש התוס' דיש תרגום מהתנאים עי"ש ובחידושי הרשב"א פ' כל כתבי ע"ש. ואחר זמן רב באו לידי תוספי הרא"ש למגילה וכתב שם דיב"ע תרגם אמ"ת והבת קול היתה לדניאל לבד. [וראיתי תרגום על דברי הימים נדפס שנמצא בקאדימיא מאינגליטירא ומיחסים אותו לרב יוסף והוא יקר המציאות]:

אחאב דקטל יתיה הדרימון. יש להעיר דרש"י בפי' נביאים כתב דנעמן הרגו והוא הפך יב"ע שתרגם מפי נביאים דהדרימון הרגו. [ואחר זמן רב נדפס ס' טורי אבן ועכשיו שבא לידי מידי עוברי ראיתי שעמד על זה ע"ש]:

והיכי עביד הכי וכו' חיישינן שמא שד הוא. אע"ג דאשכחן דרשב"י ור' אלעזר ידעו כמעט המחשבות והפליגו בידיעת רבינו האר"י זצ"ל ואיך פריך על יהושע תלמידו של משה רבינו דהיה לו לחוש שמא שד הוא והלא כל רז לא אנס ליה. הא ל"ק דכל זה שידעו רשב"י ור' אלעזר ודכוותייהו היינו ברוח הקדש ששורה עליהם. ועל דבר שאין רוצים לגלות מן השמים הרי הוא כשאר בני אדם וכמ"ש אלישע הנביא וה' העלים ממני. והכא דיהושע לא גילו לו ושאל הלנו אתה. א"כ בזה הרי הוא ככל אדם והיה לו לחוש:

גמירי דלא מפקי ש"ש לבטלה. בזמנינו העידו מגידי אמת שרשע מכשף עשה ששור אחד ידבר חצי שעה בשם ה' שישמעו לרשע ומוכרח שהכריח לשד אחד שיכנס שם וידבר. ולכן נראה דהא דגמירי דלא מפקי ש"ש לבטלה היינו כשהם בבחירתם אך בכח השבעות וכשופים [ומוכרחים לכך (ו)עושים באופן דנראה דאומרים בשם הדבר ההוא והם מכוונים לדבר אמת ולא מפקי שש"ל ואינם עושים כך אלא בהשבעות וכשפים]. ובחילוק זה נתישבו כמה ענינים ועוד יש לחלק ואין להאריך:

מיד וילן יהושע בתוך העמק וכו'. עמ"ש בעניותנו לעיל בערובין דף ס"ג: