פתח עינים על מכות כג:

דחזינן מחזקינן וכו'. עמ"ש מהרש"א ועמ"ש בעניותי בנדה דף ח' בס"ד:

שמואל נמי כלהו ישראל קרי ליה בלשון יחיד דכתיב ישראל נושע בה'. אפשר דנקט האי קרא משום דקרא דשמואל ברישא כתוב בלשון רבים ומסיים ויאמר עד. כל קבל דנא בחר להביא פסוק זה הדומה לו דברישא כתיב ישראל נושע בלשון יחיד והדר מסיים לא תבושו ולא תכלמו לשון רבים:

דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות וכו'. ראיתי להרב ישרש יעקב שכתב ואיכא למידק לסברת בעל הלכות גדולות שכתב שאין למנות אנכי ה' למצות עשה כמ"ש רז"ל קבלו מלכותי ואח"כ אגזור עליכם גזרות ואין למנות קבלת המלכות למ"ע לפ"ז איך אמרו תרי"א הוו ותירץ אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום הרי דגם אנכי ממנין תרי"ג הויא וסייעתא להרמב"ם שמנאה עכ"ל ולא זכר הרב שראיה זו הביאה הרמב"ם עצמו והרמב"ן יישבה לדעת בה"ג כמבואר באורך בספר המצות להרמב"ם והרמב"ן. והרב מגילת אסתר שם הביא ראיה להרמב"ם מפ"ב דהוריות דאמרו איזוהי מצוה שהיא נאמרת בתחילה ופירש"י אנכי ולא יהיה לך לאפוקי מהרשב"ץ בזהר הרקיע שהביא משם ראיה לבה"ג עש"ב וגם הרב המאירי בפסקי הוריות פירש שם כדברי רש"י ודחה סברה המנגדת שהיא סברת בה"ג והבאתי לשונו בספרי הקטן שער יוסף שם: אמנם הגם שנאמר דאין סתירה משם להרמב"ם מ"מ אינה בסוג ראיה לסברת הרמב"ם כמו שחשב הרב מגילת אסתר. וכבר הרשב"ץ האריך בזה לחזק ראיתו בתשובותיו ח"א סימן קל"ט ולבסוף מסיק שיש לישבה לדעת הרמב"ם: ואפשר לומר דרך רמז במאמרינו דהנה אמרו בשיר השירים רבה דכשאמרו ישראל דבר אתה עמנו חזר להם היצה"ר ע"ש וא"כ אפשר דזה טעם שציוה ה' ע"י משה תרי"א מצות כי ס"מ ולילי"ת גימטריא תרי"א שהם מקור היצה"ר ולבטלם נצטוו תרי"א מצות וזהו רמז תורה גימטריא תרי"א מסיבת ציוה לנו משה שאמרנו דבר אתה ונשמע חזר היצה"ר לזה הוצרכנו תרי"א. ומזה דציוה לנו משה נמשך שיש שכחה וז"ש מורשה קהלת יעקב ואמרו בירושלמי פ"ח דבתרא מורשה קהלת יעקב מורשה לשון גרעון וחסרון שאנו שוכחים התורה ע"ש וע"פ האמור יבא על נכון ויהי הקש"ר אמיץ דאמרו רז"ל דאלמלא שמענו מה' עצמו כביכול לא היה שכחה באופן דבין מה שהיו תרי"א מצות שציוה לנו משה במספר במפקד מכוון למנין זה בין מה שאנו שוכחים הכל היה ע"י מה שאמרנו דבר אתה וציונו משה רבינו ע"ה: ומה טוב לפ"ז הא דמסיים בא דוד והעמידן על י"א ופירש הרמ"ה דהיה צריך כל התורה לינצל מיצה"ר ואתא דוד ובעא רחמי ואוקמינהו למצות למגנא מיצה"ר אחד סר וישעיה אוקמינהו אשית עכ"ד ולפי דרכינו אתי שפיר דמנין תרי"א היה לינצל מס"מ ולילי"ת גימטריא תרי"א שהם היצה"ר ואתא דוד הע"ה ואוקמינהו דתיסגי במצות חד סר לאגוני מיצה"ר. ואפשר לומר דכיוין למספר י"א לברר י"א סמני הקטרת וגם ליחד זו"ן שהם ו"ה שבשם. וישעיה לפי הדור המעט הוא אוקמינהו אשיתא סוד הוי"ו שהוא קב"ה לקיים ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום ואות וי"ו רומז לחיים. בא מיכה והעמידן על ג' כנגד תלת סמכי קשוט אבהן דעלמא שלא שלט בהם יצה"ר וזכות אבות על בנים יגן שלא ישלוט יצה"ר וגם רמז להמשיך חב"ד לזו"ן ובזה מתבטלים ס"מ ונוקבא. ובכלל גמילות חסדים גימטריא תרי"א לבטלם. חזר ישעיה והעמידן על שתים ליחד זו"ן. בא חבקוק והעמידן על אחת אמונ"ה לתקן מלכות הנקראת אמונה וליחדה עם דודה. וכן אמונה הוא אותיות ו"ה שיתייחדו והוא אמן גימטריא הוי"ה אדני כנודע: