פתח עינים על גיטין לז.

מלוה על המשכון מ"ט אמר רבא משום דתפס ליה א"ל אביי הלוהו ודר בחצירו וכו' שאני משכון דקאי ליה וכו' מסוגיא זו הקשה הרב בית דוד ח"מ בסימן טו"ב על הרב גדולי תרומה דף ר"ו ע"ג שכתב דאם קודם זמן השמיטה תפס מלוה מטלטלין משל לוה ועברה אח"ך שמיטה אם מטלטלין אלו עדיין ביד המלוה פשיטא דאין שביעית משמטת וכו' ע"ש והרב הנז' דחה דבריו דמוכח בהדיא מסוגיין דלא בדתפיס תלי אלא בדקני ליה וא"כ דוקא משכנו על ידי ב"ד דקני ליה הוא דמהני לבטל שמיטה אבל תפס איהו לא מהני דליכא אלא תפיסה ולא קנין והאריך בזה וכתב דמלשון הטור נראה בהדיא דלא מהני תפיסתו שכתב וכן אם משכנו שלא בשעת הלואתו על ידי בית דין מוכח דבא לדייק דוקא על ידי בית דין אבל מעצמו אינו כלום משום דעל ידי ב"ד קונה המשכון והו"ל כאלו כבר גבה חובו אבל על ידי עצמו אינו קונה המשכון ולכך משמט זהו תורף דבריו: ולפום ריהטא קשה על דבריו ממאי דאמרינן פ"ק דתמורה דף ז' והרי משכון דרחמנא אמר לא תבא אל ביתו לעבוט ותנן מחזיר תיובתא דרבא שאני התם דכתיב השב תשיב ופירשו רש"י ותוספות דמשמע ליה דמתני' בממשכן בעל כרחו קאי אלמא מהני וקני למשכון. ובהגהות רבינו בצלאל כ"י גריס בש"ס והרי משכון וכו' ותנן מחזיר וכו' אלמא קנייה למשכון תיובתא דרבא וכו'. עיניך הרואות דמוכח מהך סוגיא דתמורה דמשכנו באיסור קונה המשכון. ומרן בב"י ח"מ סי' צ"ז כתב בשם הרשב"א דאם עבר ונכנס ומשכנו הלכה רווחת פ"ק דתמורה דאי עביד מהני אליבא דכ"ע וכן כתב רבינו ירוחם. ופסק מור"ם שם סימן צ"ז דין י"ב דמה שעשה עשוי ואין צריך להחזיר עד שישלם לו: ורואה אני להרמב"ם פ"ג דמלוה ופסקו מרן שם סימן צ"ז דין י"ו שכתבו וז"ל אחד הממשכן את חבירו בב"ד ואחד שמשכנו בידו בזרוע וכו' הרי זה מצוה להחזיר וכו' אם כן מה מועיל לו המשכון כדי שלא ישמט החוב בשביעי' וכו' ע"ש. ומבואר הפך הרב בית דוד. ומאי דנקטו הטור ומרן בסימן ס"ז משכנו שלא בשעת הלואתו על ידי בית דין ארחא דמילתא נקטי דאם משכנו בעצמו עובר בלאו והרואה יראה בדברי התוס' בסוגיין ד"ה אלא מעתה ודברי הרב בית חדש סימן ס"ז דלא מעטי אלא פקדון ויש בידו משכון והלוהו שאינו חייב באחריותו. וכן הרב כנה"ג סימן ס"ז הביא דברי הרב ב"ח באות י"ז ודברי הרב גדולי תרומה אות י"ח ומוכח דסבר הרב ז"ל דהני בי תרי יש להם ישיבה אחת בעולם ומ"מ צריך להתבונן בדברי הראשונים בענינים אלו: אחר כמה שנים נדפסו שני ספרי תורה ספר אורים ותומים וספר חשק שלמה על ח"מ ומידי עוברי ראיתי בספר אורים ותומים סימן ס"ז בתומים ס"ק י"ד שתמה על הרב גדולי תרומ' מסוגיא זו ומדברי התוס' כפי פי' הרב חידושי הלכות ע"ש. ואגב ריהטא נראה דמהסוגיא דידן אין ראיה להוכיח נגד הרב גד"ת גם מהתוס' ופירוש מהרש"א אין ראיה דשאני יש לו משכון על חוב אחר והמותר רוצה ליקח לחוב ע"פ שאינו חייב באחריות כשהלוהו על המשכון וכמבואר בדברי הרב ב"ח שהביא דברי התוס' הנז' ופיר' באורך. אבל משכנו שלא ברשות ודאי חייב באחריותו וכמבואר בדברי הרב ש"ך ח"מ סימן ע"ב ע"ש: ובס' חשק שלמה ראיתי שהסכים עם הרב בית דוד והוכיח מדברי הרב בית חדש נגד הרב גד"ת ותמה על הרב כנה"ג שהביא דברי הרב בית חדש ואח"כ דברי הרב גד"ת כאלו הם דברים אחדים וסתרא"י נינהו ע"ש ועמו הסליחה דדברי הרב בית חדש אינם ענין לדברי הרב גד"ת כמבואר מתוך מ"ש בעניותנו ודברי הרב כנה"ג באמת וישר. ותימה על הרבנים הנז' מסוגית תמורה ומדברי הר"מ וש"ע הנז' שכתבו בהדיא כדברי הרב גד"ת כמדובר ואני אמרתי בחפזי ועמ"ש הרב מחנה אפרים בהגהותיו לה' מלוה פ"ג ומ"ש הרב מרכבת המשנה ח"ג שם דף פ' סוף ע"ב ומשם באר"ה: