פתח עינים על עירובין סז

בדרבנן עבדינן מעשה והדר אותבינן תיובתא לבתר הכי א"ל מאי בעית לאותובי וכו'. הקשה הרב מהר"ר שלמה אבואלעפייא זלה"ה ממ"ש בר"ה דף כ"ט ריש פ' יום טוב ת"ר פעם אחת חל ר"ה להיות בשבת א"ל ריב"ז לבני בתירא נתקע אמר להם נדון א"ל נתקע ואח"ך נדון לאחר שתקעו א"ל נדון א"ל כבר נשמע' קרן ביבנ' ואין משיבין לאחר מעשה והרי אמרינן הכא דאחר מעשה מותבינן וראיתי בס' טורי אבן בשיטתו לר"ה שם שכתב וז"ל א"ל נתקע ואח"כ נדון נ"ל דה"ט משום דאמרו פ"ו דערובין בדרבנן עבדינן עובדא ואח"כ מותבינן תיובתא עכ"ל. ולא העיר הרב בסתירת הסוגיות כדקשיתיה להרב מהר"ש אבואלעפיא דהכא אמרו מותבינן והתם אריב"ז אין משיבין לאחר מעשה ויראה משום דהוה פשיטא ליה דמעיקרא קושיא ליתא דיש לחלק דדוקא בעובדא דהכא דאינו מפורסם שנכרי הביא החמין מותבינן וכל כי האי גוונא דאף אי הדר ביה מאריה דשמעתא אין הדבר מפורסם ואינו גנאי כל כך משא"כ התם דאוושא מילתא דנשמעה קרן ביבנה ונתפרסם הדבר מאד ובכה"ג יש גנאי גדול לכך אין משיבין. אבל יש להרגיש דאיך אמר ריב"ז נתקע ואח"כ נדון והוא סבר דאין לדון דיהיה גנאי גדול ואפשר דכונתו לדידכו שאתם רוצים לדון נתקע ואח"כ נדון כיון דהוי דרבנן ובדרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן ולאחר שתקעו גילה דעתו דהכא שאני דנשמעה קרן: שוב ראיתי להרב הגדול מהר"ם ן' חביב בשיטתו שם בר"ה דאיהו מותיב לה ואיהו מפרק לה שפיר דהכא בסוגיין המותיב סבר דשפיר קמותיב ותיובתא ודאית היא אצלו ומשו"ה אחר מעשה מותבינן וכן בכל כיוצא בזה. משא"כ התם דבני בתירא יספו"ק עלימו ספקא בעלמא אי גזור גם על ב"ד דיבנה ורצו לדון בדבר זה ובכי הא אמר ריב"ז אין משיבין אחר מעשה זהו תורף דבריו והוא חילוק ברור ועמ"ש הרדב"ז בראשונות סי' י"ט והרב אש דת פ' שופטים: