פתח עינים על עירובין סה.

יכול אני לפטור את כל העולם וכו' עמ"ש הרב ישרש יעקב בשם הרב מהר"ר העשל והדרך הוא מזקנו של הרב מהר"ר נפתלי כ"ץ והביאו בסמיכות חכמים דף נ"ט ע"ש באורך בטוב טעם ודעת ואני בעניי הבאתיו בקיצור בקונטרס שמחת הרגל של פסח דף ע"א ע"א ע"ש:

אמר ר' חנינא כל המתפתה מיינו וכו'. שמעתי מהרב המופלא ח"ק כמהר"ח ן' עטר שהיה אומר משם הרב מר זקנו זלה"ה שדקדק דהול"ל כל המתפתה ביין ופירש דבר פשוט דהחידוש דלוקח מיין שלו ונותן לו והוא מתרצה בזה אף שהיין הוא שלו מ"מ מחשיב מה שהשתדל ונתן לו בדרך כבוד ומתפייס וז"ש כל המתפתה מיינו דייקא שנותנין לו מיין שלו יש בו מדעת קונו שנאמר וירח ה' וכו' והלא נח לא נתן משלו כלום כי לה' הארץ ומלואה ומדידיה קיהיב ועכ"ז וירח ה' את ריח הנחוח. וא"כ יפה מדה זו להתפתות מיין שלו אחר זמן רב ראיתי שכבר קדמו מהרש"א בחי' אגדות ע"ש:

אמר ר' חייא כל המתיישב ביינו יש בו דעת ע' זקנים יין ניתן בע' אותיות וסוד ניתן בע' אותיות נכנס יין יצא סוד פירש"י יצא סוד וזה הואיל ולא יצא סודו שקול הוא כסנהדרין של ע' עכ"ל והנה ר' חייא עצמו בסנהדרין אמר על בניו לרבי נכנס יין יצא סוד וכ' שם התוס' דהיינו דאמר הכא דכשהסוד מתגבר על היין שלא יוכל להוציאו יש בו דעת זקנים ע"ש. וכונת ר' חייא דלעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות וכמו שראינו דכשהיין מתגבר מוציא סוד ורמוז כי סוד גימט' יין מוכרח דכשמתישב ביינו שהוא מדה טובה מוכרח דהוא רמוז בתיבת יין והיינו דיש בו דעת ע' זקנים כי יין גימט' ע' וע"ש בסנהדרין דף ל"ח:

ומאי ניהו יין וקרי ליה מים כתבו התוספות פשטיה דקרא מים ממש וכו'. אפשר דהתוספות הרגישו אמאי הוצרך להקיש מה לחם שנקח בכסף מעשר וכו' תפוק ליה דמוכרח לפרשו יין דקרא קאמר וברך את לחמך ואת מימיך ובמים מה ברכה שייך. להכי כתבו פשטיה דקרא במים ושייך ברכה במים ולכן אצטריך ללמוד מהקש דהוא יין: א"נ אפשר לומר במשז"ל בילקוט שמואל א' סי' כ"ה גבי נבל דכתיב ולקחתי את לחמי ואת מימי א"ר איבון כל מקום שנאמר כן מים זה יין אלא ששינו הכתובים שלא להזכיר יין. והשתא קשיא להו לתוס' במאי דקאמר וקרי ליה מים דמה יוכיח הוכח מדקרי ליה מים הלא דרך הכתובים לומר מים במקום יין כמ"ש ולקחתי את לחמי ואת מימי וכמשז"ל. ותירצו התוספות פשטיה דקרא מים ממש וכו' וז"ש דאחר שידענו דפשטיה דקרא מים ומההקש דרשינן יין ולאו לבטל הפשט אלא לדרוש יין ג"כ. ומזה יליף וקרי ליה מים כלומר דהכא לפי הפשט הוא מים ואמאי רמז היין ג"כ אלא לדרוש כל בית שאין יין נשפך בתוכו כמים אינו בכלל ברכה ודרשינן הכי ומתקיים הפשט והדרשא ודוק: