פתח עינים על חגיגה ו.

השיב רבי תחת בית הלל וכו' א"ל אביי ולטעמיך וכו' כך כתוב בנסחאות דפוסים ישנים. ונסחא זו אין לה שחר דאיך אביי יאמר לרבינו הקדוש. ואין זה דומה למ"ש פ' המניח (בבא קמא דף ל"ד) אלא א"ר יוחנן על אביי דההיא תרגמה מהר"י כ"ץ כמ"ש במקובצת שם. וראיתי להרז"ה זלה"ה במאור פ"ק דראש השנה עמד על זה וכתב דמצא נסחא ישנה דגריס א"ל אבוה ולטעמיך והוא רשב"ג עיין שם והרב מהרש"א בחידושי הלכות הביא דברי הרז"ה. ועפ"ז הגיהו בדפוסים חדשים אמר ליה אבוה ולטעמיך כנסחת הרז"ה שהביא הרב מהרש"א: ודע שבגמרא על קלף כ"י מצאתי הנסחא השיב ר' זירא תחת בית הלל וכו' א"ל אביי ולטעמיך וכו'. ולי השפל נסחא זו נראית עיקר והיא דווקנית דבסמוך מתקיף לה ר' זירא ומהדר ליה אביי ואחר זה רבי זירא השיב תחת ב"ה והשיב לו אביי ולטעמיך. ולנסחא ישנה וגם לנסחת הרז"ה מי הביא דברי רבי הכא ומה שהשיב לו רשב"ג לנסחת הרז"ה. והגם דיש לומר דהאמוראים היה מקובל בידם דברי רבי ורשב"ג מ"מ הוא קצת רחוק אבל נסחת גמרא של קלף מתישבת שפיר דרבי זירא ואביי מארי דהאי שמעתא. ומ"ש במשג"ב (מחברת שם גדולים ב') דף י"ח ע"ב כמ"ש בסוף הוריות דר' זירא ואביי הוו יתבי וכו' כל זה נמחק והיה בהעבר' קולמוס ומאי דקשיא ליה להרז"ה עמ"ש התוס' פ"ק דראש השנה ע"ש: