פתח עינים על חגיגה ד:

עבד שרבו מצפה לראותו וכו' פי' דרב הונא ס"ל כרבנן דסומא בא' מעיניו חייב וא"כ קרא דיראה יראה אין לימוד רק שכב יכול מצפה לראות כל זכורך:

דליכא מלתא דכתבת באוריתא וכו' עמ"ש בעניותי במאמר זה בס' הקטן ראש דוד פ' תרומה ע"ש:

רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי בקשו צדק בקשו ענוה וכו' אפשר במ"ש בש"ט מז' י"ז ע"פ אני בצדק אחזה פניך דצדק היא התורה וידוע מ"ש פ"ק דעירובין דהלכה כב"ה מפני שנוחים ועלובים ואמרו פ"ק דסוטה שהעניו מרכבה לשכינה ואמרו פ' קנין תורה אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. והכא הכתוב אומר בקשו צדק שהיא התורה בקשו ענוה שיהיה עניו בשלמות שהוא ירדוף אחר הענוה. וכשיש בו תורה וענוה מכוין לאמיתה של תורה והוא בן חורין והוא מרכבה לשכינה וכתיב אולי תסתרו ולכך בכי ר' אמי כולי האי ואולי והלא התורה והענוה דין הוא להגין עליו כמדובר: א"נ אפשר במ"ש רבינו האר"י זצ"ל דהעוסק בתורה לשמה היינו שיכוין לתקן פרצוף לאה וביאר הענין באורך וידוע דענוה נקראת לאה בסוד עקב ענוה יראת ה' כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל וז"ש בקשו צדק שהיא התורה כאמור בקשו ענוה שתהיה תורה לשמה לתקן ענוה שהיא לאה: ומכלל הדברים מצינו טוב טעם שהעניו מכוין לאמת והלכה כמותו וכמ"ש דהלכה כב"ה משום שהיו ענוים ופירש מרן בכללי הגמר' שהכונה שבזכות הענוה מכוין לאמת. ולפי האמור ה"ט דתורה לשמה היינו לתקן פרצוף לאה הנקראת ענוה ולוקחת מד"ת אורות. ולכן מי שיש בו מד"ת הענוה מתקן שיהיו מד"ת אורות ללאה וזהו תורה לשמה ולזה מכוין לאמיתה של תורה. ואמרו ז"ל דהעוסק בתורה לשמה כל העולם כלו כדאי הוא לו וכל ריבוי המעלות שבפ' קנין תורה להכי בכה רבי אמי כולי האי שהוא עוסק בתורה לשמה ומתקן הענוה ואולי: או ירצה בקשו צדק רחל בקשו ענוה לאה לבקש לתקנם וזה כלל לקיים תורה וכל המצות וזלגו עיניו דמעות כולי האי ואולי: