פתח עינים על חגיגה יד.

אחד לו ואחד לדוד. קשיא לי כיון דרבי עקיבא הדר ביה כדמסיק בסמוך דקבלה מר' יוסי הגלילי א"כ היכי תפיס תלמודא האי תירוצא פריכא דלא קיימא במסקנא וצ"ע. לקוטי רבינו בצלאל בשם גליון. ולי ההדיוט אפשר דהא דקאמר כתוב א' אומר כרסייה שביבין וכו' הם דברי ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן ואיהו סבר כך ולא חש לקושית רבי יוסי הגלילי והגם דר' עקיבא הדר משמעתיה. הוא סבר הכי לקושטא. ורבי יונתן הוא תנא. והגם שלא יהיה תנא. האמוראים בהגדה דלא נפיק מינה לענין דינא חולקים על התנאים כידוע. ומעתה הגם שנאמר דהוא סתמא דתלמוד כדסבר הרב הכותב גליון הנז' לק"מ דאם ר' עקיבא הדר לא אכפת ליה וסברה זו ישרה בעיני רבנן דמתיבתא כאמור. ובס' טורי אבן הקשה קו' הנז' שהקשה ר"ב משם גיליון ואסיק בקשיא ע"ש:

כלך מדברותך אצל נגעים ואהלות רש"י פירש שהם עמוקות. ועמ"ש אני השפל בעניותי בספרי הקטן ראש דוד פ' חקת דף קכ"א סוף ע"א:

י"ח קללות קלל ישעיה את ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם המקרא הזה ירהבו הנער בזקן וכו' קשה דהא אמר ונתתי נערים שריהם וי"ל דנערים שריהם פחות מושל על פחותים כמוהו אבל ירהבו הנער בזקן היינו שהפחות מושל על הצדיק ואין צרה גדולה מזו. לקוטי מהר"א פליף כ"י: ולי השפל אפשר לומר בסגנון אחר דנערים שריהם היינו שהנערים השרים הם תחת הזקנים ועושים כאשר יאמרו להם הזקנים ומ"מ אין זה כבוד להיות הנערים שרים. אבל הכא הם שרים חלוטים וירהבו הנער בזקן: ומ"ש לא נתקררה דעתו לכאורה אינו מובן דישעיה הנביא במקום שיתמלא רחמים על כל כך קללות לא סגי ליה עד שקלל אחרת ירהבו הנער וכו' ואיך בזה נתקררה דעתו ואפשר לומר דהיה מצטער ישעיה הנביא לכבודו יתברך אז יאמרו בגוים דלכבוד עצמו גזר עליהם גזרות קשות והי"ל למחול כאב הרחמן ולזה לא נתקררה דעתו עד שאמר ירהבו דהוא דבר נגד השכל והמוסר ולא נחם דרך ארץ ובזה נתקררה דעתו שיאמרו יפה דן יפה זיכה לזקן ונכבד להעניש לנער ונקלה. והוא ע"ד מ"ש פ"ק דקידושין דכאשר שמעו או"ה דברות הראשונו' אמרו לכבוד עצמו הוא דורש וכשאמר כבד את אביך חזרו והודו ע"ש והרב הגדול מהרח"א פירש דרך נאה בס' ישרש יעקב משם התייר הגדול מהר"ר אברהם ן' חנניא ע"ש ואחר זמן ראיתי למופת הדור הרב המופלא בדורו מהר"ח אלפאנדארי בס' הבהיר אש דת פ' יתרו דפירש כדרך הרב הנז' אמנם האריך הרחיב וכיפי תלי לה וביאר עליה כל המאמר בדקדוק עש"ב:

חד אמר שש מאות סדרי משנה וכו'. כתב בס' מחזור ויטרי כ"י על קלף וז"ל מימות משה עד הלל שעלה מבבל היו ש"ם סדרי משנה כמו שנתן הקב"ה למשה בסיני ומהלל ואילך נתמעט העולם וחלשה כבודה של תורה ולא תקנו הלל ושמאי אלא שש סדרים והם אנשי משנה מהלל ועד רבי נתן ורבי והן היו סוף משנה עכ"ל אות באות. [ש"ם סדרי ר"ת שש מאות]: ומ"ש דהלל ושמאי תקנו שיתא סדרי מרן בריש ס' כללי הגמרא כתב משם ס' כריתות שקודם רבי היו ת"ר סדרי משנה ובא רבי וקצר וכ"כ הרב יבין שמועה וכן מתבאר מדבריו ממ"ש עוד כמו שיראה הרואה. והוא הפך מ"ש במחזור ויטרי. אמנם ראיתי דברי ס' כריתות בשרשם והם מסכימים למ"ש מחזור ויטרי וז"ל ס' כריתות בריש ימות עולם ואתחיל לפרש זמן עמידת התנאים מהלל ומשמאי שהם המקבלים והמקבלים מהם עקר אנשי המשנה כי עד ימיהם היו שש מאות סדרי משנה ומימיהם נתמעטה התורה מפני הגלות ולא תקנו כי אם ששה סדרים מהם עכ"ל ויכולני לפתו"ר דמ"ש כי עד ימיהם היו ת"ר וכו' קאי להלל ושמאי ומ"ש מפני הגלות היינו שבסוף בית שני היינו משועבדים לרומיים והיו צרות ומחלוקות גדולות ובימי ריב"ז נחרב הבית ואמרו פ"ק דשבת הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותם לפני הבית ק' שנה. וכן בס' הקדוש קנה דף פ"א ע"א כתב דממשה רבינו עד הלל הזקן היו ת"ר סדרי משנה וזקני ב"ש וזקני ב"ה סדרו ששה סדרים והניחו השאר ע"ש אך יש מעט הפרש דבס' מחזור ויטרי כתב דהלל ושמאי תקנו שיתא סדרי ובס' הקנה כתב זקני ב"ש וזקני ב"ה ולזה נוטים יותר דברי ס' כריתות. אבל מה שהבינו מדברי ס' כריתות מרן והרב יבין שמועה דרבינו הקדוש העמידם על שיתא סדרי הת"ר סדרים. יש להשיב שאין כן כונת ס' כריתות רק כמחזור ויטרי וס' הקנה ודוק הטב: ובס' יוחסין דף י"א ע"א (דפוס אמשט') כתב דעד הלל הזקן היו קורין ת"ר סדרי משנה ממשה רבינו ע"ה עד בני בתירא והלל סידר ששה סדרים וכו' ע"ש והם כדברי מחזור ויטרי וכעת לא ידעתי מהיכא גמיר לה הרב ס' יוחסין (וס' קבלה להראב"ד אין עמדי) והרב מהר"י חאגי"ז בס' עץ החיים בהקדמתו לדרכי המשנה כתבה משם ס' יוחסין ע"ש ועיין בשלשלת הקבלה דף י"ח ע"א דפוס אמשט':