פתח עינים על חגיגה יד:

בתולה שעיברה מהו לכ"ג וכו' וחיישי' שמא באמבטי עיברה. כרגע נראה לי ס' טורי האבן וראיתי שכתב וז"ל ק"ל דריש יבמות תנן ט"ו נשים פוטרות צרותיהן ופריך ולתני י"ו אמו אנוסת אביו ואף לר"י דאוסר באנוסת אביו מ"ל דיעבד ונסיב ומשני דאי לא קתני ופריך תו בלא דאי נמי מ"ל יעקב אנס כלתו והוליד בן ומת בלא בנים ונפלה קמיה ברא ומיגו דהיא אסורה צרתה אסורה ומשני באחוותא דהתרא מיירי באחוותא דאיסורא לא קמיירו והשתא אם איתא דאפשר להתעבר באמבטי בהתרא מ"ל נמי אם נופלת לפני בנה ליבום כגון שנתעברה כלה מחמיה באמבטי והולידה בן. ומת בלא בנים ונפלה קמיה ברה עכ"ל: ולפום ריהטא נראה להביא ראיה מכאן דאם נתעברה באמבטי לא קיים פו"ר ולא חשיב בנו וליתיה בחליצה ויבום מדלא תנן י"ו נשים (פטורות) [פוטרות] ובהכי ניחא קושית הרב הנז' דהגם דהנה אמת מציא להתעבר באמבטי מ"מ לא חשיב בנו כלל. ובשגם האחרונים בריש אבן העזר כתבו דהוי בנו. אין ראיות שהביאו מכריעות ויד הדוחה נטויה. ואדרבא יש ראיה דלא חשיב בנו כדאמרן. אמנם גם זאת יש לדחות דכיון דהוא מציאות רחוק מאד לא איירי ביה תנא ומשו"ה לא פריך לה הש"ס: והרב משנה למלך פט"ו דאישות קרא ערער דלא אפשר להתעבר באמבטי והרבה להשיב בזה עש"ב ואני בעניי אומר דאין שום ספק בזה מאחר שהתלמוד קרי בחיל הנמצא כזה להתעבר באמבטי והראב"ד בס' הקבלה ובלקוטי מהרי"ל כתבו דזה היה מעשה. גם בספר כריתות מקשה על ק"ו דעביד בירושלמי דכ"ג יכול להתפרנס כשנתעברה אמה באמבטי ע"ש בשער ב' מלשון למודים אות ע' ועיין בהלק"ט ח"ב סי' ס"ז. ובס' רגל ישרה דף מ"ה ע"ה הקשה על הק"ו דיכול להיות שנתעברה באמבטי ע"ש ונעלם ממנו שכבר קדמו בס' כריתות. ועוד אשוב אתפלא דמסיק בצ"ע וסתם דבריו והלא אף שנתעברה באמבטי כיון שילדה אסורה לכהן והול"ל שבת זו יצאה דרך דופן. ואף גם זאת כבר כתב בס' כריתות דהאי קושיא היא הבל דצריך לומר שיצאה דרך דופן וגם זו האם היתה כן ואם אמה עד סוף כל הדורות ע"ש ובהלק"ט. והרב יעבץ בס' אגרת בקורת מהדורא בתרא דף י"ט האריך בזה לחזק ולאש"ר אמר מציאות זה ודכוותיה עש"ב ועמ"ש אני בעניי בקונטריס זה על נדה דף ס"ד בס"ד ע"ש:

תוס' ד"ה בתולה שעברה וכו' ושמא כאן שאף היא בכלל האסור כדכתיב יקח וכו' דברי התו' קשים וכבר אני השפל עמדתי בדברי קדשם בספרי הקטן ברכי יוסף א"ה סי' ו' ע"ש ועתה ראיתי בלקוטי רבינו בצלאל כ"י שכתב על דברי התוס' הללו וז"ל נראה לי להגיה ושמא כאן שאף היא בכלל האיסור דבתולה מעמיו יקח נאמנת כצ"ל ופי' דהיא אומרת דבתולה היא ובזה אפי' רבי יהושע מודה דהתם אמרה לפ' נבעלתי אבל כאן היא אומרת בתולה אני ואם דשמואל לא שכיח אפי' ר' יהושע מודה דתבדק ואפשר דתמצא בתולה ונעמוד על האמת כן נ"ל עכ"ל וגם זה לא ריוה צמאונינו דלשון התוס' אינו מתישב מלבד שקצרו מאד ודוק הטב: