פתח עינים על חגיגה יג.

בן בנו של נמרוד הרשע וכו' התוס' פירשו על שם מעשיו והרב טורי אבן כתב ולי לא יתכן דקורא אותו בן בנו על שם מעשיו. ורש"י פ"ט דפסחים פירש בן בנו לאו דוקא אלא מזרעו וכו' ע"ש ויש להעיר דהו"ל לאתויי שהתוס' עצמם בהך בן בנו דחגיגה פירשו דהוא מזרעו ביבמות סוף דף מ"ח והיינו כפירוש רש"י שהביא וכ"כ הרב באר שבע פ"ק דהוריות. איברא דכבר נודע מיסוד חכמים דלא כל מחברי התוס' ממקור אחד חוצבו. ובפרט דהמסכתות קטנות אמור רבנן שאינם קיצור תוס' שאנץ שקצרם ר"א מטוך כמו המסכתות גדולות: והנה גורי האר"י זצ"ל כתבו דנבוכדנצר היה גלגול נמרוד. וכבר ידוע מה שפירש רבינו האר"י זצ"ל דבחי' גלגול ראשון מקרי אב וגלגול ב' מיקרי בן וזהו שאמרו צדיק בן צדיק כלומר צדיק בגלגול זה צדיק בגלגול שעבר וכיוצא. ואפ' דז"ש בן בנו של נמרוד שהיה גלגולו ולפי שלא היה גלגול שני לכן אמר בן בנו של נמרוד הרשע דסירכיה נקיט כשם כשהיה נמרוד המריד כל העולם גם עתה אמר אויב אעלה על במותי עב והעמיד הצלם וכשם שהשליך אאע"ה לכבשן כך השליך לחמ"ו וניצולו כשם שניצול אאע"ה:

תוס' ד"ה אין מוסרין דברי תורה לגוי הקשה הרב אלחנן וכו' וכי תימא בז' מצות דידהו וכו' מצאתי עוד תירוץ דהיינו קודם שנתנה תורה אבל אחר שנתנה תורה והתיר להם ז' מצוות ילפינן מהאי קרא דאף ז' מצוות אסור ללמדם. נמוקי רבינו בצלאל בשם גיליון. ודברים אלו לכאורה קשים בעיני לומר דאשר יעשה אותם האדם מיירי קודם מתן תורה. ויש לישב וק"ל אחרי כותבי ראיתי בס' עין יעקב שהביא תירוץ שכתב ר"ב מגליון בשם התוס' גם ראיתי להרב ישרש יעקב שכתב בשם מהר"ש אלגאזי שעמד על זה והאריך לישב עש"ב ודוק: ובמה שתירצו התוס' וי"ל דהכא מיירי דאיכא גוי אחר שרוצה ללמדו דליכא לפני עיור וכו' מדבריהם ז"ל הביאו רבנן בתראי ראיות ואני השפל עמדתי קצת על דברי קדשם בספרי הקטן ברכי יוסף בה"מ סי' ט' ובס' הקטן מחב"ר בי"ד סי' ס"ב בס"ד ע"ש באורך: