פתח עינים על ברכות מ:

ור' יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות וכו' הראשונים הקשו דבריש תפלת י"ח אינו מזכיר מלכות והרא"ש תירץ דכיון דאית בה האל הגדול חשיב מלכות ושמעתי אומרים משם הרב תי"ט שפירש בזה כונת הפסוק ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד גדול ה' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר הכונה הדין הוא להזכיר מלכות בברכה וז"ש ארוממך אלהי המלך וגם להזכיר השם וזהו ואברכה שמך לעולם ועד. והשתא קשה דבכל יום אנו עושין להפך שמתפללין תפלת י"ח בשם לבד ולא אמרינן מלכות וז"ש בכל יום אברכך בתפלת י"ח ואין בה מלכות כי אם שם וז"ש ואהללה שמך. ותירץ תירוץ הרא"ש דכיון דאמרינן האל גדול היינו מלכות וז"ש גדול ה' ומהולל מאד דאע"ג דלא יש מלכות בפירוש מ"מ אמרינן גדול ה' וזה עולה במקום מלכות ע"כ שמעתי משם הרב ז"ל ודפח"ח. ושוב מצאתי בירושלמי ריש פרק הרואה דף מ"ד שם ומלכות מפיק לה מהאי קרא ארוממך אלהי המלך וכו' ע"ש. ושם בירושלמי בנסחא קמן הגירסא דרב בעי מלכות והוא הפך תלמודין. והרשב"א ז"ל בחידושיו פ' הרואה מייתי הירושלמי כנסחתינו. אך הרא"ש ל"ג רב בירושלמי וכבר הרב מעדני מלך העיר על זה ע"ש ובאחרונים ועמ"ש בס' הקטן ברכי יוסף א"ח סי' קפ"ח אות ה' בס"ד:

מאי קמ"ל אע"ג דאמרה בלשון חול וכו' יש להרגיש דמאי פריך הא הכי הוה עובדא ושאלו לרב הדין והורה דיצא וי"ל דסתמא דתלמודא דרבינא ורב אשי פריך על סתמא דתלמודא דבימי רב שקבעו זה בתלמוד והוו גרסי ליה התלמידים על זה הקשה מאי קמ"ל לסדרו בתלמודא וכיוצא בזה תירץ הריטב"א בביצה ריש דף ז' הובא בשיטה מקובצת שם ובחידושיו לשבועות דף ל"ו: