פתח עינים על ביצה י:

תוס' ד"ה חולין ומעשר שני. כתב הרב מהרש"א בחידושי הלכות עמ"ש התוס' בסוף דבריהם. אין פי' דלא סגי בלא"ה דודאי אי בעי מעלה הפרוטות לירושלם אלא עצה טובה קמ"ל דאי בעי להעלות מעות הראשונים וכו'. ושמעתי מקשים דאשתמיטיתיה להרב ז"ל משנה שלימה פ"ב דמעשר שני משנה ו' ופסקה הרמב"ם פ"ד דמעשר שני דין ז' ע"ש. אחר זמן רב הראוני שכבר מהר"ם שיף ז"ל בחידושיו השיגו ע"ש. והשתא דאתו לידאי חידושי מהר"ם שיף ז"ל חזה הוית בלשון זה דאחר שהשיג על מהרש"א כתב דרבינו עובדיה שם פ"ב דמעשר שני משנה ו' הנז' והתי"ט לא ידעו ברייתא זו שהביאו התוס' דאין מחללין כסף על כסף ולכן הקשו מה שהקשו אך ק"ק למה לא הקשו התוס' מהך מתניתין עכ"ל. ואני ההדיוט בקשתי ברייתא זו שהביאו התוס' בפ' הזהב (בבא מציעא דף מ"ה) (כפי המ"מ המצויין בדבריהם) ולא מצאתי ואדרבא שם נראה איפכא דאמרו דלב"ה מחלל סלעין על סלעין וכו' דהכסף ריבה ע"ש וכבר רבינו שמשון שם בפי' על משנה הנז' והרא"ש בפי' שם הקשו מינה ומשנו ע"ש ובשיטה מקובצת בסוגיין ולכן נראה דהתוס' הכא כונתם על משנה הנז' דמייתי לה פ' הזהב (בבא מציעא דף נ"ה) וכתבו דמפרש פ' הזהב כלומר דמוכח שם דאין מחללין כסף על כסף ואזדו להו קושיות מהר"ם שיף על רע"ם והתי"ט והתוס' ודו"ק: [ואחר זמן רב כבר אנש אתא עובר ארח ובידו ס' חדש מאחד מרבני פולין זה שמו שמן רקח וכרגע נראה לי אשו"ר ברהטי"ם אגב רהטאי חזאי כי בא"ח סי' כ"ט תריץ יתיב דברי מהרש"א ולפום ריהטא כמעט שעברתי העברה בעלמא אני אמרתי בחפזי אמר רב הנח"ה שובר"ת ואפי' לפי דבריו הדבר פשוט דלא נתכוין לזה הרב מהרש"א ופנא"י לא היה לי לכתוב ע"ד באורך]: והנה מצאתי בלקוטי מהר"ר בצלאל אשר הבי' מהר"ר אברהם פליף בלקוטיו כ"י שכתב שחסר בדפוס דיבור תוספות וזהו:

זימן שחורים וכו' בכלה שמעתין משמע דאם מצא מה שזימן מותר ולא מיתסר משום צידה והקשה הר' יוסף דתניא פ' אין צדין הצד יוני שובך ויוני עליה חייב וי"ל דהתם בגדולים והכא בקטנים: