פתח עינים על בבא קמא יז.

תוס' ד"ה שלשים וששה אלף לו בגימטריא הכי הוי. שמעתי דכונת התוס' דהוקשה להם דר' יהודה סבר ביומא דף נ"ה דמונין פרט תחילה כגון שתים ועשרים וכיוצא ע"ש ובפירש"י. ולדעתו הו"ל לר' יהודה לומר כאן ששה ושלשים לזה לתרץ זה כתבו לו בגימטריא הכי הוי כלומר ודאי דר' יהודה הו"ל למנקט ששה ושלשים כדעתיה אבל הכא שינה לרמוז דל"ו בגימטריא הכי הוי ולו היינו שלשים וששה. ואחר זמן רב בא לידי ספר עיון יעקב ושם ראיתי שכתב כן ששמע משם גדול אחד ע"ש. ואפשר לומר דרך דרש ורמז טעם למספר שלשים וששה אלף כי חזקיה המלך לא רצה לישא אשה דעתיד מנשה לצאת ממנו וא"ל ישעיה הנביא בדבר ה' כי מת בעה"ז ולא יהיה לעה"ב ונתרצה לישא והוסיפו לו ט"ו שנה כמשז"ל פ"ק דברכות וז"ש חי חי הוא יודך שזכה להיות בעה"ז ולעה"ב ולרמוז זה דהגם שיצא מנשה שבח יתנו לו חי חי בעה"ז ועה"ב וכן ח"י ח"י גימטריא ל"ו:

וזוכה לבינה כיששכר דכתיב ומבני יששכר וכו'. פירשו המפרשים שהכונה שזוכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא כמעלת יששכר כמ"ש לא משכחת צ"מ דמורה וכו' ביומא דף כ"ו דכיון דעוסק בתורה ובגמילות חסדים אהני ליה לכוין את ההלכה עכ"ד לפי הרשום בדעתי והדברים נכוגים דמ"ש לא משכחת צ"מ וכו' הוא בלי שום סגולה שאין בו אלא תורה אך אם יעשה לו סגולה כמו צדקה וג"ח וענוה ודאי זוכה לכוין אל האמת: